במרבית המקרים הליך של גישור גירושין מגיע אל סופו ונחתם הסכם גירושין. אולם, מיעוטם של גישורי גירושין מופסקים, לעיתים זה קורה עוד בטרם נכתב הסכם ולעיתים אף לפני החתימה.
מרבית הזוגות הפונים אל גישור גירושין פרטי רוצים שהוא יסתיים בחתימה על הסכם גירושין. הם באמת מאמינים כי בכוחם להתמודד עם התהליך ולהגיע להסכמות הנדרשות בנושאי הילדים והרכוש. הם מודעים ליתרונות התהליך הגישורי ומעוניינים לנצל אותם על מנת להגיע להסכם גירושין בזמן קצר ובעלות נמוכה.
אם כך, כיצד קורה שבכל זאת ישנם הליכי גישור גירושין שמתפוצצים? במרבית המקרים יש שני גורמים עיקריים שעלולים לחבל בתהליך הגישורי והם: המתגשרים עצמם או גורמי חוץ.
המתגשרים
כל אחד מבני הזוג המגיעים לתהליך גישור גירושין מגיע עם איזה שהיא ציפייה לגבי סיום הגישור. ברור שהציפיות של שני בני הזוג שונות זו מזו, ובני הזוג יודעים שיהיו עניינים שלא יעמדו בציפיות המלאות שלהם והם ידרשו לוויתורים. לעיתים הידיעה הזו היא ברמת הקוגניטיבית בלבד, וכאשר הם נדרשים לעשות וויתורים בפועל, מציפים אותם רגשות של כעס, תסכול, חוסר אמון וחוסר אונים. רגשות אלו יכולים להפגיש אותם עם מקומות בהם הם חשים מושפלים, מוקטנים ומנוצלים, ומבחינתם אותם וויתורים משמעם להישאר עם תחושות אלו, ואת זאת הם לא מוכנים לעשות. התעקשות סיסטמטית לא להתפשר בשום עניין עלולה להביא לסיומו של הגישור.
כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, ופונים אל גישור גירושין, אם הם עדיין מתגוררים יחד, מדובר בסיר לחץ. החיים יחד בידיעה שתיכף נפרדים כמעט בלתי אפשריים, ונדרש מכל בן זוג "ללכת על ביצים". לעיתים, אין ברירה אלא להחליט להפריד את המגורים בזמן התהליך של גישור גירושין. הפרדת המגורים, גם אם אינה כלכלית בעליל, מפחיתה מהלחץ הנפשי והרגשי ומאפשרת לבני הזוג הדברות ממקום של השלמה עם הגירושין. כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שאינו מסוגל להמשיך לחיות עם השני, והשני מתעקש להישאר באותו בית עד לסיום התהליך, יכול להיווצר פיצוץ. לא פעם הסתיימו תהליכים של גישור גירושין כאשר האישה הוציאה לבעל צו הרחקה בזמן הגישור, כיוון שלא יכלה לשאת את נוכחותו בבית, והוא סרב לעזוב מסיבותיו הוא.
בני משפחה וחברים
באופן טבעי בתהליכי פרידה וגירושין ייטו בני הזוג לשתף ברגשותיהם, בקשיים שעוברים עליהם ובמה שקורה בחדר גישור גירושין, בני משפחה וחברים. לעיתים הם יבחרו בחברים שעברו בעצמם תהליך דומה. כל זמן שהשיתוף הוא ברמת התמיכה הוא חיובי, אולם לעיתים התומכים מדברים מתוך חוויותיהם האישיות או יחסיהם עם בן הזוג השני, ונוטעים בבן הזוג עמדות או רעיונות קיצוניים שעלולים לגרום לפיצוץ הגישור.
ייעוץ משפטי
לפני החתימה על הסכם הגירושין נשלח כל בן זוג לייעוץ משפטי אישי חד פעמי אצל עו"ד אחר מתחום דיני המשפחה. המטרה לעמת את בן הזוג עם מצבו המשפטי, לבחון את הוויתורים שעשה לעומת הוויתורים של הצד השני, ולראות אם יש צורך בעיגול פינות בנושאים ספציפיים. מטרת הייעוץ המשפטי אינה לפתוח את ההסכם שנכתב מהתחלה, אלא לבדוק אם יש עניינים מהותיים בהם נדרשים תיקונים.
כאשר הייעוץ המשפטי מתקיים אצל עו"ד מתחום דיני המשפחה שהם מגשרים בעצמם, ההערות הן הגיוניות וברות תיקון. לעיתים, אם מטעמי חיסכון או מטעמים אחרים, הייעוץ נעשה אצל עו"ד שאינם מתחום המשפחה, או שאינם עם אוריינטציה גישורית, הם עלולים לפוצץ את גישור גירושין בשל חוסר הבנה בנושא, או חוסר הבנה לאיזון העדין בהסכם שנוצר מוויתורים הדדיים.
סודות שמתגלים
גישור גירושין הוא תהליך. הוא יכול לקחת שבועיים, חודשיים ואפילו שנה. ככל שזמן הגישור מתארך עולות יותר שאלות, מתחילים לחפש ולהתעמק בחשבונות ובמחשבות וסודות עלולים להתגלות, כגון יחסים עם צד שלישי שהוחבאו. בן זוג שמבקש להיפרד מבן הזוג השני על רקע של חוסר תקשורת או סיום האהבה, ותוך כדי גישור גירושין מתגלה שניהל רומן עם צד שלישי, משבש את מאזן הכוחות שהיה בחדר, מביא לחוסר אמון גם בהסכמות שהתהוו, ויכול להביא לפיצוץ הגישור.
חוסר אמון במגשר
הציפיה של בני הזוג בהליך גישור גירושין היא שהמגשר יהיה נטרלי ולא ייטה לשום צד. ואכן למגשר אין היכרות מוקדמת עם בני הזוג, והוא מנסה לשמור על איזון ביחסו אליהם. למשל, אם הוא יפגש לשיחה אישית עם בן זוג אחד, הוא יעשה זאת גם עם השני, ואם הוא צריך מידע, הוא יבקש משני הצדדים כדי לשמור על שקיפות. למרות זאת, לעיתים יכולה להיווצר אצל אחד הצדדים תחושה שהמגשר נוטה יותר לעודד את דרישות הצד השני. במרבית המקרים מדובר על תחושה סובייקטיבית והמתגשר מוציא כעסים ואכזבות מהזוגיות על המגשר. לעיתים ניתן להציל את הגישור באמצעות שיתוף מגשר נוסף והמשך הגישור בקו. אולם יהיו מקרים בהם חוסר באמון שחש אחד מבני הזוג יהיה כה גבוה, שהגישור יתפוצץ.
אז מה עושים כדי שזה לא יקרה?
ראשית יש להבין שבהליך של גישור גירושין כל צד צריך לוותר. ללא וויתורים לא ניתן יהיה להגיע להסכם גירושין. על מה וכמה מוותרים- זו שאלת מיליון הדולר, והיא תלויה במה יותר חשוב לכל צד, ועל מה הוא מוכן לוותר כדי לקבל אותו. ההתמקדות צריכה להיות במה אני מרוויח ולא במה אני מפסיד.
שנית, צריך לתת לקולות מבחוץ מקום של תמיכה ולאו דווקא של עצה. בדרך כלל חברים ובני משפחה יתנו עצות מהעיניים, החוויות וניסיון החיים שלהם ולאו דווקא לטובת המתגשר. גם עו"ד כדאי לסנן בשלב הראשון של הגישור, הרי יהיה מקום לייעוץ משפטי לפני החתימה על הסכם הגירושין.
לכל בני זוג יש קצב משלהם בהליך של גישור גירושין, וצריך לאפשר להם אותו. אולם, צריך לדעת כי תהליכי גישור ממושכים מידי מעלים את ההסתברות לסיום הגישור טרם הגעה להסכם. לכן, צריך להיות עם היד על הדופק ולא למסמס את התהליך הגישורי.
ואחרון חביב, ככלל אין מגשר שיש לו אינטרס לטובת אחד הצדדים. אם לאחד הצדדים בכל זאת יש הרגשה כזו, כדאי להעלות אותה לדיון ברגע שהיא מורגשת ולא לחכות. הסיבה היא שכל עוד מדובר במשבר אמון קטן ניתן לפתוח ולברר אותו, ולחילופין לשלב מגשר נוסף בגישור על מנת לא להתחיל אותו מהתחלה.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס), מגשרת זוגית, משפחתית ולגירושין.
רחוב היצירה 3 (בית ש.א.פ) ר"ג. 050-5794548, 03-6962453