מה קורה כאשר אחד מבני הזוג חולה במחלה קשה או חלה במחלה קשה שעלולה לחזור, וכיצד עניין זה יכול להשפיע על תוצאות הגירושין ובפרט בהליך של גישור גירושין ?
עודד ועידית בתחילת שנות ה-40, נשואים מזה 15 שנים ולהם שני בנים בני 14 ו-12. עודד שכיר בכיר במשרד ממשלתי ועידית מנהלת חשבונות שכירה העובדת בחברה פרטית במשרה חלקית. לפני כשנה וחצי עידית חלתה בסרטן השד, עברה ניתוח וטיפולים כימותרפיים וכיום היא "נקייה".
לאחר החלמתה החליטה עידית לעשות מספר שינויים בחייה. ראשית, היא התפטרה מעבודתה בחברה בה עבדה כמנהלת חשבונות, והלכה ללמוד צורפות. כיום היא נמצאת בתחילת דרכה המקצועית כצורפת עצמאית. לשם כך היא הכשירה את אחד החדרים בדירה לחדר עבודה.
עידית נעזרה בטיפול אישי, במהלכו הבינה כי תסכוליה מהזוגיות עם עודד מהווים עבורה מכשול להשגת האושר אליו היא מכוונת, ולכן יזמה את הגירושין.
עידית ועודד פנו לתהליך של גישור גירושין על מנת לסיים את הנישואין בדרך נכונה עם מינימום נזקים לבניהם ולעצמם.
במהלך התהליך של גישור גירושין עלו מספר נושאים שקשורים באופן ישיר למחלתה של עידית ולאפשרות כי היא עלולה לחזור ולסיים את חייה של עידית.
בני הזוג הסכימו כי הרכוש צריך להתחלק ביניהם באופן שווה. לא היה ביניהם פער גדול בנושא זמני השהות, האחריות ההורית ומזונות הבנים, והם הגיעו להסכמות בעניין זה די מהר.
הנושאים שהיו במחלוקת קשורים לדירת המגורים המשותפת ולזכויות הפנסיוניות.
על דירת המגורים המשותפת רבצה משכנתא בגובה של כ-40% משווי הדירה. עידית רצתה לרכוש מעודד את חלקו בדירה (בניכוי המשכנתה כמובן) ולהמשיך לשלם את המשכנתה. מברור שערכה בבנק למשכנתאות הסתבר לה שעקב מצבה הרפואי היא תתקשה למצוא חברת ביטוח שתבטח אותה בביטוח החיים הנדרש למי שלוקח משכנתה.
בין עודד ועידית היו פערים משמעותיים בסכומים שהצטברו בקרנות הפנסיה וההשתלמות. לעודד הצטברו שם סכומים הגבוהים פי 5 לערך מהסכומים שהצטברו אצל עידית. ע"פ החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, עידית יכולה לקבל במסגרת איזון המשאבים בגירושין חלק מהכספים שהצטברו בקרן הפנסיה של עודד, ויפתח לה שם חשבון משלה. כיוון שעודד מבוטח בקרן פנסיה צוברת שבה הזכויות שנצברו מיועדות לתשלומי פנסיה, גם לעידית שנכנסת "שותפה" לקרן הפנסיה שלו, יפתח חשבון משלה ובעוד כ-30 שנה, כאשר עודד יצא לפנסיה, היא תקבל ישירות מקרן הפנסיה קצבה.
אולם מה יקרה אם עידית לא תזכה לחיות עוד 30 שנים? ראשית, היא לא תוכל להנות מהכספים שהגיעו לה בגיל זה. שנית, בהנחה שגילאי ילדיה באותה עת יהיו מעל ל- 21 שנים, הרי שהם לא יהיו זכאים לקצבת שארים. אם היא תשאיר אחריה בן זוג אלמן, הוא יהיה הוא זכאי לקצבת שארים, אולם מה אם לא יהיה לה בן זוג בתקופה הסמוכה למותה? אם כך מה דין הסכומים שנותרו בחשבון קרן הפנסיה שעל שמה?. התשובה היא כי המוטבים או היורשים של עידית, יכולים להמיר את פנסיית השאירים החודשית שהיא היתה אמורה לקבל, בפדיון כל הכספים הצבורים על שמה בתשלום חד פעמי. במסגרת פתרון זה, לא עידית תהנה מהכסף אלא יורשיה, לכן היא ביקשה להוון את הכספים המגיעים לה בפנסיה של עודד, הכל כדי שתוכל להנות מהם בטווח הקרוב.
לאחר שדנו רבות במסגרת הליך גישור גירושין בנושא זה, החליטו בני הזוג להשאיר את רישום הדירה כפי שהוא ולחכות עד שצעיר הבנים יגיע לגיל 21. עודד לקח על עצמו את תשלומי המשכנתא אל מול וויתור יחסי בדמי ההיוון של עידית בזכויות הפנסיוניות שלו, והוסכם על מזונות ילדים מופחתים (כמובן שבמצב כזה אין תשלומי מדור). בדרך זו עידית נשארה לגור בדירה עם הילדים, ובעוד כ- 9 שנים יעשו עודד ועידית "חישוב מחדש" בנושא הדירה.
זוהי דוגמה כיצד במהלך גישור גירושין עולים נושאים שלא קל לחשוב עליהם ולגעת בהם היות והם קשורים לעתיד שאינו ורוד לאו דווקא. אולם במסגרת תומכת ומכילה כמו גישור גירושין ניתן לדון בהם ברגישות ולהגיע לתוצאות הכי טובות בהסכמת שני הצדדים ובצורת הסכם גירושין.