ניתן להגיע להסכם הורות באמצעות גישור זוגי היות והליך של גישור זוגי מתאים לכל זוג ולא משנה מה מינו.
בשונה מהמודל ההטרוסקסואלי הכולל זוגיות והורות של אישה וגבר, זוגיות והורות להט"ב מגוונת ומורכבת מכמה מודלים ביניהם:
• זוגות בני אותו מין של הומואים או לסביות;
• הורות של אם לסבית והאב הומו ולכל אחד מהם יש או אין בן או בת זוג שהם הומו או לסבית או אחרים;
• הורות של אם לסבית ואב סטרייט או להפך אם סטרייט ואב הומו;
• זוגות חד מיניים או דו מיניים בפרק ב' עם ילדים מזוגיות הטרוסקסואלית בפרק א' ועם או בלי ילדים משותפים מפרק ב';
• משפחות בהן אחד ההורים טרנסג'נדר או דו מיני, כאשר ההורה השני יכול להיות הטרוסקסואל, הומו, לסבית או דו מיני;
מודלים כאלו כוללים בחובם אתגרים מורכבים הן לבני הזוג, הן להורים הביולוגים שאינם בני זוג והן למשפחות המורחבות.
אתן כדוגמא מקרה של זוג לסביות שעברו להתגורר יחד לפני כשנה ופנו אלי אל תהליך של גישור זוגי בנושא הסכם הורות:
יפעת בת 38, מעצבת פנים, אם לילד בן 10 שאימצה במסגרת זוגיות לסבית קודמת שהסתיימה. יש לה הסדרי שהות קבועים עם הילד באמצע ובסופי שבוע והיא משלמת עבורו מזונות. יפעת נמצאת כרגע בסוף הריון מתרומת זרע.
יעל בת זוגה של יפעת, בת 35, עובדת סוציאלית, אם לילדה בת 5 מזוגיות סטרייטית קודמת. בין יעל לגרוש שלה עדיין מתנהל מאבק משפטי בכל הנוגע למשמורת הילדה וזמני השהות שלה.
בנות הזוג מתגוררות בדירה של יפעת שנרכשה בעזרתם של הוריה לפני כ-5 שנים. על הדירה רובצת משכנתה קטנה.
מהם העניינים המשפטיים הרלוונטיים לבנות הזוג?
הסכם ידועים בציבור (ממון)
לבני זוג גם מאותו מין, המעוניינים להסדיר מראש את יחסיהם וזכויותיהם הרכושיות, הכלכליות והפנסיוניות הן בחייהם, והן במצב של פרידה עתידית, יש אפשרות לערוך במסגרת גישור זוגי הסכם ידועים בציבור (ממון) ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.
במקרה זה יש ליפעת דירה שנרכשה עוד בטרם הפכו היא ויעל לבנות זוג, אולם כיוון שיש משכנתא המשולמת בעבורה, במצב של פרידה עלולה יעל לטעון כי השתתפה בתשלומי המשכנתה ולכן גם לה יש חלק בדירה.
נשאלת שאלה גם לגבי ההתנהלות הכלכלית של בנות הזוג- כיצד הן מתחלקות בהוצאות הדירה? האם הן רואות אחת את השניה אחראיות להוצאות הילדים של השניה? האם הן מתנהלות באמצעות חשבונות נפרדים, חשבון משותף או אולי גם וגם?
נשאלות שאלות לגבי אחריותה וזכויותיה של יעל כלפי היילוד: האם היא תאמץ אותו או שמא רק תהיה אפוטרופסית עליו? האם במקרה ובנות הזוג תפרדנה יעל תהיה חייבת בתשלום מזונותיו? האם היא תהיה זכאית להסדרי שהות עמו? האם היא תהיה חייבת במזונותיו? ועוד…
הסכם הורות משותפת
מתאים לבני זוג מאותו מין או שלא מאותו מין, המעוניינים להסדיר בהסכם אם מראש ואם בדיעבד את הורותם והתחייבויותיהם לעובר שנולד מביצית וזרע שלהם, ו/או מתרומת ביצית, ו/או מתרומת זרע ו/או בהליך של פונדקאות, אף שהם אינם מקיימים מערכת יחסים זוגית. מומלץ להגיע להסכם זה באמצעות גישור זוגי ויש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.
נאמר ויפעת היתה מתעברת בהסכמה מזרעו של ידיד, תוך כדי החלטה משותפת לגדלו בשני בתים נפרדים. למרות שיפעת נמצאת בזוגיות עם יעל, וייתכן וגם אותו ידיד נמצא בזוגיות, כהוריו של היילוד הם מתחייבים בהסכם על אחריותם ההורית, זמני השהות של כל אחד מהם עם הילד, תשלום מזונותיו, קביעת שמו, חינוכו, וכל מה שקשור למצבו הרפואי והתפתחותו.
הסכם פרידה וגירושין
בני זוג להט"ב שנישאו במדינה זרה, בה מוכרים נישואים חד מיניים, והציגו בפני פקיד הרישום במשרד הפנים תעודת נישואין, ירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין. במידה ויפרדו, ויחפצו בגירושין, הם יצטרכו לפנות לבית המשפט ולבקש את מחיקת רישום הנישואין שלהם. יחד עם זאת כדאי שיגיעו להסכם ביחס לעניינים הרכושיים והממוניים שלהם, ויסדירו את נושא מחויבותם כלפי ילדיהם (משמורת/אחריות הורית, מזונות, זמני שהות ועוד…). גם הסכם כזה מומלץ לערוך באמצעות גישור זוגי והוא צריך לקבל תוקף של פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה. גם בני זוג להט"ב שאינם נשואים אלא ידועים בציבור (מוכרים או לא), יזדקקו להסכם אם אין ברצונם להתקוטט בבית המשפט.
אצל זוגות להט"ב הנמצאים במשבר בזוגיות וזקוקים לסיוע טיפולי ו/או גישור זוגי נחווה משברים מרובים ועוצמתים יותר, בשל המורכבויות הייחודיות לזוגיותם.
למשל, שאלת מעמדו של ההורה הלא ביולוגי בעתידו של הילד. האם הוא יכול להיות מוכר כהורה שלישי או שעליו להסתפק בהסדרי ראיה? האם חובתו לשלם עבור הילד מזונות? מה חשיבות הקשר בין שני אחים לא ביולוגים שגודלו ע"י בני זוג להט"ב. האם קיימת ביניהם מערכת יחסים של אחאות פסיכולוגית שניתוקה עלולה לגרום להם נזק ויש לשמרה?.
בנוסף קיימת גם סוגיית השפעת משפחת המוצא על הזוגיות ועל חינוך הילד- ישנם הורים המכחישים או לא מקבלים את נטיותיהם המיניות של ילדיהם, אלו ייטו גם לא לקבל בני/ות זוגם ואף להפיל עליהם את האשמה בהשפעה על נטיה זו. לעיתים לעיתים כניסתה של המשפחה המורחבת לאחר לידת ילד לתמונה, עלולה להפר את האיזון הקודם בין בני הזוג, ובמקרים מסוימים עלולה לגרום לריחוק ביניהם ואפילו להביא לפירוק הזוגיות.
שאלות מסוג זה, והמענים להן, משפיעות על בניית ההסכמים הזוגיים המפורטים לעיל. על מנת להגיע להסכם התפור ע"פ מידותיו של הזוג הספציפי, יש צורך להציף את הנושאים הרגישים ולמצוא את המענה המקובל והנכון לבני הזוג. תהליך של גישור זוגי להשגת הסכמים בכלל והסכם הורות בפרט, מותאם לקצב של בני הזוג ומאפשר להם שיח פתוח וענייני. לכן גישור זוגי הוא הפתרון הנכון ביותר להגיע להסכמים אלו. כאמור גישור זוגי הוא תהליך קצר באופן יחסי המשתף את שני הצדדים בבניית ההסכם.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il