החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 (להלן: "חוק גישור גירושין"), נכנס לתוקף ביום 16.7.16.
חוק גישור גירושין קובע כי הורה/בן זוג שמעוניינים לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בסכסוך משפחתי (מזונות, רכוש, משמורת ילדים), חייבים להתחיל בהגשת “בקשה ליישוב סכסוך”. נוסח הבקשה לא יכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך אלא בקשה כללית בלבד.
ע"פ החוק הבקשה תגיע ליחידת הסיוע והעובדים הסוציאליים בה יזמנו תוך 45-60 יום מיום הגשת הבקשה את ההורים/בני הזוג לעד 4 פגישות “מהו”ת” (מידע, הכוונה ותיאום) שבמהלכן ינסו לשכנע אותם לאחת מכמה אפשרויות:
1. להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים,
2. לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו,
3. להמליץ להגיע לייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי,
מספר בעיות נובעות מהחוק: למשל, מה הסיכוי שהעובדים הסוציאליים ביחידות הסיוע יוכלו לגשר ולהביא לידי הסכם 11,114? (זהו מספר הזוגות שהתגרשו במדינת ישראל בשנת 2015). בפועל הסיכוי לכך אינו גדול היות ויחידות הסיוע כוללות רק עשרות בודדות של עובדים סוציאליים.
מכאן שבידי העובדים הסוציאליים בלשכות הסיוע לא תהא ברירה אלא להביא את הזוגות להגיע לייעוץ זוגי, גישור גירושין, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי מחוץ לכותלי בית המשפט, כלומר באופן פרטי. לחילופין, זוגות שיסרבו להגיע להליכים אלטרנטיביים מחוץ לבית המשפט יופנו אל בית המשפט או בית הדין רק לאחר מכן.
נשאלת השאלה מדוע זוגות שיש ביניהם סכסוך משפחתי צריכים לחכות 60-85 כדי להגיע לאנשי מקצוע פרטיים או לערכאות? לכן בסופו של דבר החוק גרם להארכת הסכסוך ולא לצמצומו.
היה צריך לקחת בחשבון גם את הפן הרגשי. זוגות שנמצאים במשבר זקוקים להתערבות מיידית ולהתחלת תהליך של הדברות וניסיון לפתור את הסכסוך ביניהם. מכאן שלמומנטום יש תפקיד מכריע בסכסוכים זוגיים, ולכן תקופת ההמתנה שבחוק אשר מביאה להארכת הזמנים עד לתחילת התהליך של גישור גירושין מרעה בסופו של דבר את מצבם של הזוגות.
תארו לכם מה קורה אצל זוגות מסוכסכים באותה תקופת ביניים בה הם מחכים לזימון מיחידת הסיוע. לחיות יחד באותו בית כשבידיעה על הפירוד הקרוב באוויר משמעה סיר לחץ נפשי על בני הזוג ועל ילדיהם. בתקופה זו עלולים בני הזוג להיות מושפעים מ"חברים טובים" או בני משפחה מודאגים או להיות חשופים לעצות מעו"ד. בנוסף, מילים ומידע נזרקים באוויר כדי להלחיץ את הצד השני, דבר שעלול להעכיר את האווירה ולהביא להסלמת הסכסוך במקום לפעול מיידית לטיפול בו.
לסיכום, לא מדובר בגישור גירושין חובה, וגם לא מוטלת על העובדים הסוציאליים ביחידות הסיוע חובה לגשר בין הצדדים בחינם. התוצאה היא שחוק שחוקק למטרה ראויה והיא להביא זוגות לפעול בדרכים אלטרנטיביות מחוץ לבית המשפט, עלול בסופו של דבר לחבל בתוצאה. זוגות שמבינים את החוק ומגבלותיו, יפנו להליך של גישור גירושין פרטי עוד בטרם יגישו בקשה ליישוב סכסוך.
לא מעט זוגות מגישים בקשה להליך של יישוב סכסוך, אולם ברגע שראו כי הם מוזמנים לפגישה ראשונה לאחר 70 או 80 ימים הם נבהלים ופונים להליך של גישור גירושין באופן פרטי. אז אם החלטתם להתגרש ואתם מבינים את יתרונות גישור גירושין, למדו מטעויותיהם של האחרים ואל תשחקו עם הזמן, זה לא לטובתכם- פנו מיידית למגשר והתחילו בהליך של גישור גירושין.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il