"העיצה שלך היתה שגויה״ היא אומרת לי וממשיכה: ״היינו במפגש גישור גירושין ראשון, ואני בכלל לא מסוגלת לחשוב איך היינו יכולים לחזור הביתה ביחד אחרי זה. מזל שאנחנו כבר לא גרים יחד״.
אם תשאלו עו״ד לדיני משפחה אם כדאי לצאת מהבית המשותף עוד בטרם נחתם ואושר בבית המשפט לענייני משפחה #הסכם_גירושין, הם בודאי יאמרו לכם שעדיף לא לעזוב את הבית עד שכל העניינים ביניכם יהיו מסודרים וסגורים.
אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד, ויש מקרים שחיים משותפים יחד באותו בית, כאשר הליכי הפרידה נמשכים, כולל גם תוך כדי תהליך של #גישור_גירושין, הם בלתי נסבלים, וחייבים לפרק את הבית באופן מיידי. ועדיפה שעה אחת קודם, לפירוק באופן יזום ולא לחכות לצו הרחקה…
אז למה כדאי לגלות איפוק ולהגיע להסכם גירושין כאשר עדיין ממשיכים להתגורר יחד בבית?
קודם כל, כי המצב הלא נוח בהגדרה, בו גרים ביחד באותו הבית, וזאת על אף שיודעים שבעוד זמן קצר נפרדים, יכול להביא לקיצור זמן הליך הגישור ולמנוע את התמשכותו מעבר למה שצריך. במצב לא נוח, לכל אחד מבני הזוג יש אינטרס לסיים את הגישור ולא להאריכו יתר על המידה.
שנית, היכולת להתגמש ולהגיע להסכמות גדולה הרבה יותר כל עוד הבית לא התפרק, ובני הזוג עדיין יכולים להשפיע זה על זה מתוקף היותם עדיין בני זוג.
בתקופה הראשונה לאחר הפרדת הבתים, התקשורת היא מינימלית, וכל אחד מבני הזוג עסוק בהישרדות בדרך שנראית לו נכונה. לא פעם זה כולל את הרצון להימנע מחשיבה על בן הזוג בנפרד, ובודאי לא להתחבר לצרכים שלו כפי שהיינו רוצים שיקרה בתוך חדר גישור גירושין.
עם הפרידה ההתבוננות מתמקדת פנימה לאני, ופחות החוצה לבני הזוג. לעיתים אף יש קושי בפתיחת הלב אף לגבי צרכי הילדים העתידיים. כל בן זוג הופך לאגוצנטרי, והמשפט ״אני לא מבין.ה מה נהיה ממך״ נשמע שוב ושוב בחדר גישור גירושין. מניסיוני, הליכי הגישור של בני זוג שמגיעים לתהליך של גישור גירושין כשהם לא מתגוררים יחד, הרבה יותר ממושכים וקשים מאלו שעדיין חיים יחד. לזה יש גם מחיר כספי וגם מחיר רגשי.
אורנה שפטר, עו"ד, עו"ס, מגשרת זוגית ומשפחתית נייד: 050-5794548
bento4d