לעיתים ייתכנו מקרים בהם למרות שקיים הסכם גירושין שאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני, מתעוררות בין הצדדים מחלוקות ביחס לחלק מסעיפי ההסכם. זה יכול לקרות באחד מן המצבים הבאים:
• כאשר ההסכם כולל סעיפים שהם אינם חד משמעיים
• כאשר ההסכם כולל סעיפים שאינם סגורים עד הסוף וחסרים בהם פרטים משמעותיים (למשל: לא נקבע בסיס לדמי המדור)
• כאשר חסרים בהסכם נושאים רלונטיים (למשל: נקבעו זמני השהות של הילדים עם הוריהם ללא הסדרי ההסעה של הילדים)
• בעקבות שינוי בנסיבות של הצדדים (למשל: מעבר של אחד ההורים לעיר או לארץ אחרת או נכות צמיתה של אחד ההורים)
במקרה כזה יכולים הצדדים לפנות לבית המשפט, או לגישור. אולם, זוגות שערכו את הסכם הפרידה ו/או הגירושין ביניהם בדרך של גישור, ייטו לפנות לגישור גם במקרים המופיעים לעיל.
גישור פוסט גירושין מורכב אף יותר מגישור לגירושין. בד"כ ההורים כבר לא בזוגיות תקופה ארוכה, לעיתים ישנם בתמונה בני זוג אחרים בעלי השפעה ישירה על אחד הצדדים והשפעה עקיפה על הנעשה בחדר הגישור, במקרים רבים התקשורת בין ההורים לא אפקטיבית וגם האינטרסים בין שני הצדדים אינם מאוזנים- מה שמפחית את מחויבותו של אחד הצדדים לסיים את הסכסוך באמצעות וויתורים.
גם סכסוך פוסט גירושין נהנה מיתרונות הגישור וניתן לאשרו כפס"ד בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני.
