גישור אחרי גירושין

כבר נפרדנו ו/או התגרשו ויש לנו פס"ד לגירושין, את איזון המשאבים סיימנו מזמן, כל אחד מאיתנו מתגורר בבית משלו ומנהל אורח חיים עצמאי ובכל זאת אנחנו ממשיכים להתראות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

מתי נראה מצבים כאלו:

 כאשר אחד מבני הזוג לא מצליח לעמוד בתנאי ההסכם או פסק הדין (להלן: "פס"ד") .
 אם חל שינוי משמעותי במצבו של אחד מבני הזוג.
 באם יש בהסכם או בפסק הדין סעיפים חסרים או נתונים לפרשנות כפולה.

כאשר אחד מבני הזוג מתקשה לעמוד בתנאי ההסכם או פסק הדין

כאשר בני זוג מגיעים אלי אל גישור לגירושין, אחד המסרים העיקריים שאני מעבירה להם הוא שהסכם הגירושין שהם יחתמו עליו לא יהיה שווה את הדף שהוא כתוב עליו אם הוא לא ניתן יהיה ליישם אותו בפועל, קרי אם אחד הצדדים בו לא יוכל לעמוד בתנאים שנקבעו בו.

המציאות מוכיחה כי קיימים מצבים בהם אחד או שני בני הזוג לא מקיימים את ההסכם כולו או חלק מסעיפיו ו/או את פסק הדין וזאת למרות שהוא קיבל תוקף של פס"ד. במקרים כאלו כדאי לפנות אל גישור אחרי  גירושין במקום לבית המשפט.

דוגמאות לכך הן כאשר אב שנקבע בהסכם ו/או בפסק הדין כי ישלם דמי מזונות לילדיו, והוא לא מצליח לעמוד בתשלומי הסכום שנקבע, היות ואין לו יכולת כספית גם לשלם מזונות וגם לשלם דמי שכירות. או אב שעובד כשכיר במקום עבודה שלא מאפשר לו לאסוף את הילדים ממסגרות הלימוד בזמן. או אם שמשלימה שעות עבודה בימים שהילדים נמצאים אחר הצהריים עם האב ולא מספיקה להגיע בזמן שנקבע כדי לקבל את הילדים מהאב בזמן וכיו"ב…

כשמדובר במחויבויות כספיות שנקבעו בפסק דין (למשל: תשלום דמי מזונות ומדור, חצאים של תשלומים עבור הוצאות רפואיות וחינוכיות, התחייבויות כספיות או שיקים שהועברו במהלך איזון המשאבים בין בני הזוג ולא כובדו) אפשר לפנות לרשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל). אך מה לגבי התחייבויות "בעין" שלא עמדו בהן (למשל: עמידה בזמני השהות עם הילדים וחלוקה שווה בזמני החופשים והחגים, הסתה של הילדים וגרימה לניכור הורי של ההורה הלא משמורן)? במקרים כגון אלו נצפה לראות חזרה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני. המציאות הרבה יותר מורכבת וההפרדה בין המחויבויות הכספיות למחויבויות בעין אינה תמיד חד משמעית וניתן יהיה לראות גם ענייני כסף שיחזרו לדיון בבית המשפט לענייני משפחה למשל בעניינים של קיזוז או של התחשבנות מאוחרת לפסה"ד.

שינוי משמעותי במצבו של אחד מבני הזוג

החיים הם מפתיעים ובלתי צפויים. ישנן הפתעות טובות אך גם רעות. יש האומרים שהחיים הם כמו גלגל ענק- "כמו הגלגל גם החיים יכולים לקחת אותנו פעם למעלה ופעם למטה".

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בנותנו פס"ד לגירושין או בנותנו תוקף להסכם גירושין, מסתכל על התנהלות חייהם של בני הזוג בתקופה לפני הפרידה, אך מכיוון ואינו נביא הוא אינו יכול לנבות את עתידם ולצפות את הצפוי להם.

בחיי אנשים אנו עלולים לראות שינויים רבים:

 שינויים במצב רפואי- למשל מחלה כרונית, סופנית ו/או נכות.
 שינויים במצב אישי- למשל זוגיות חדשה ו/או נישואין נוספים הכוללים לידת ילדים חדשים.
 שינויים במצב הכלכלי- למשל התעשרות או אבטלה לאורך זמן ו/או פשיטת רגל.
 מעברי מגורים- יתכנו מעברים מעיר לעיר או אף הגירה זמנית או קבועה לחו"ל.
 שינויים במצבם של הקטינים- למשל מחלה ממושכת, נכות, מעבר לפנימיה,

כל השינויים המתוארים לעיל הם בד"כ בלתי צפויים אולם הם עלולים להשליך על יכולתם של בני הזוג לשעבר להמשיך וקיים את פסק הדין.

כאשר אחד מבני הזוג סבור שאין ביכולתו להמשיך בהסדרים שנקבעו בפסק הדין בענייני משמורת, זמני השהות עם הילדים, לינה, גובה דמי המזונות ודמי המדור, מעבר דירה בארץ והגירה לחו"ל, הוא יכול לגשת לערכאה שנתנה או אישרה את פסה"ד ולבקש ממנה לדון בשינוי ההסכם או סעיפים מתוך ההסכם בגלל שינוי נסיבות משמעותי.

ככלל, לא נצפה לראות אצל בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני נטיה לשנות פס"ד שניתן, היות והרעיון העומד מאחורי מתן פסק דין הוא סיום ההליך המשפטי. נצפה לראות שינוי בפס"ד רק במקרים מאוד מיוחדים ורק אם הצד המבקש יצליח להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הדבר. לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני אין כל עניין בכך שבכל שינוי של מה בכך יוכל אחד מהצדדים לפנות אליו כדי לבדוק האם ניתן להתאים את ההסכם לנסיבות החדשות שלו. לפיכך, נראה הסכמה של בית המשפט לשינויים בהסכם רק במקרים קיצוניים ביותר שמתאימים למצב בו ההסכם הקודם אינו יכול מתאים למציאות החיים העכשווית וחובה להתאימו אליה. בתהליך גישור אחרי גירושין יכולים בני הזוג להגיע להסכמות משותפות כגון אלה, ובית המשפט יאשר אותן ביתר קלות מאשר כאשר יתבקש לפסוק בין הצדדים.

בהסכם או בפסק הדין עם סעיפים חסרים או סעיפים הנתונים לפרשנות כפולה

ברמת העיקרון ניתן לבקש לבטל הסכם גירושין ככל הסכם אחר עפ"י העילות המפורטות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973: הטעיה, טעות, הפרה, אי חוקיות, או שינוי מהותי בנסיבות. אולם, כאשר עסקינן בהסכם גירושין ו/או הסכם ממון שאושר עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973, לפני שופט בבית משפט לענייני משפחה או לפני דיין בבית הדין הרבני, הכללים הם חמורים אף יותר. ההבדל נעוץ בכך שבחוק החוזים מדובר בהסכם שנכרת בין שני צדדים ולא ניתן לו תוקף של פס"ד, בעוד שהסכם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג מאושר רק לפני שופט או דיין שנותנים לו תוקף של פס"ד.

בפניות חוזרות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני נבחין בשני נושאים עיקריים בשלם בני זוג לשעבר פונים לדון בסעיפי הסכם הגירושין ו/או הסכם הממון, וזאת לאחר הפרידה ו/או הגירושין:
 סעיפים שניתן לפרש אותם במספר אופנים בגוף ההסכם בין בני הזוג לשעבר או בפסה"ד.
 עניינים מהותיים שמשפיעים על מערכת היחסים בין שני בני הזוג לשעבר אך לא מופיעים בהסכם או בפסה"ד.

להלן דוגמאות מהפרקטיקה לנושאים הנל:

פניה חוזרת לבית המשפט/ביה"ד בשל השמטת פרטים מהותיים:

• הסכם גישור גירושין נחתם בין בני זוג וקיבל תוקף של פס"ד. בתהליך הגישור לא היתה הסכמה בין בני הזוג לגבי אופן הבאת והחזרת הילדים. כדי למנוע עיכוב ולא לפוצץ את ההסכם הם החליטו לא להתייחס לעניין זה בגוף ההסכם וחשבו שיסתגרו ביניהם. מספר שבועות לאחר אישור ההסכם האב להתגורר בעיר מרוחקת יותר והורה לילדים להגיע לשם בתחבורה ציבורית (אוטובוס ו/או רכבת) וזאת בזמני השהיה שלהם עמו. האם התנגדה לכך בשל גילאי הילדים (13 ו-10) שהיו צעירים לדעתה לנסיעה עצמאית בתחבורה ציבורית והיתה מוכנה לחלוק עם האב בהסעות. משסרב האב להצעתה חזרה לבית המשפט לענייני משפחה.

• הסכם גישור גירושין נחתם בין בני זוג וקיבל תוקף של פס"ד. בהסכם נקבע כי במשך 3 שנים לאחר אישור ההסכם ימשיכו האם והילדים להתגורר בדירת בני הזוג, ולאחר מכן הדירה תימכר ושוויה יחולק שווה בשווה בין שני ההורים. לאחר 3 שנים ובאישורו של האב התגוררו האם והילדים שנתיים נוספות בדירה, וסה"כ גרו שם 5 שנים. במשך השנתיים הנוספות לא שילם האב מדור והאם לא שיפתה אותו עבור בשום דרך עבור המגורים. ההסכם בין הצדדים לא כלל את גובה תקרת המדור לפיה אמור האב לשלם לאם את דמי המדור לילדים וזאת לאחר מכירת הדירה. במהלך השנים התדרדרו היחסים בין ההורים, ולאחר מכירת הדירה הם לא מצאו דרך להגיע להבנה ביניהם בדבר גובה תקרת דמי מדור לשכירות דירה באזור מגוריה של האם. לפיכך, האם פנתה לבית המשפט לדיני משפחה כדי שיקבע תקרה זו. האב פנה לבית המשפט ותבע שהאם תחזיר לו את מחצית דמי השכירות שהיו מגיעים לו בשנתיים הנוספות בה גרה האם עם הילדים בדירה המשותפת.

פניה חוזרת לבית המשפט/ביה"ד בשל סעיפים הנתונים לפרשנות כפולה:

• בג"ץ 7716/05 פלוני נ' פלוני- בהסכם גישור גירושין נקבע כי האישה זכאית למחצית מהכספים שנצברו לזכות הבעל בתקופת הנישואין. יום לאחר מתן הגט הבעל פוטר ממקום עבודתו וזאת לאחר שנים רבות וקיבל פיצויי פיטורין. האישה פנתה לבית הדין הרבני וביקשה לקבל את החלק המגיעה לה לדעתה בפיצויי הפיטורין. בית הדין הרבני האזורי וגם בית הדין הרבני הגדול דחו את התביעה ואילו בג"ץ קבע כי היא זכאית למחצית משווים של פיצויי הפיטורין.

• רמש (י-ם) 4044/10 פלונית נ' פלוני- תביעה בנוגע לפרשנות הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד מבית המשפט לענייני משפחה. ההסכם כלל הוראות סותרות בין גוף ההסכם לבין כתב ההוראות לעורכי הדין הנאמנים, וזאת ביחס לחישוב חלקה של האישה ממכירת הדירה המשותפת. במבוא להסכם הגירושין נאמר כי הדירה תימכר תמורת סך שהוא לא פחות מ-X. לעומת זאת בסעיף 4 לכתב מתן הוראות לנאמנים, נאמר כי האישה תקבל עד לסך בשקלים חדשים של X/2. בפועל נמכרה הדירה בסכום גבוה יותר מ-X. הבעל טען כי לאישה מגיע סך של X\2 והאישה טענה כי מגיעה לה מחצית מסכום המכירה. לאחר שביהמ"ש המחוזי בחן את פרשנות המסמכים, הוא פסק לטובת האישה היות ומצא כי האינדיקציות שלאורך כתב ההוראות, ובשילוב עם פסק הדין והסכם הגירושין, מורות בבירור ובאופן חד משמעי, שהאישה זכאית למחצית מתמורת מכירת הדירה.

סיכום

בגישור גירושין ובכל דרך אחרת הסכם גירושין צריך לכלול את כל הפרקים הנדרשים בהם משמורת/אחריות הורים משותפת, דמי מזונות, דמי מדור, זמני השהות של כל הורה עם ילדיו ואיזון המשאבים.
בנוסף בגוף ההסכם צריך להתייחס לאפשרויות עתידיות אף אם הן אינן רלוונטיות לנקודת הזמן של חתימתו. ברור הוא כי לכל זוג יש את נקודות ספציפיות המיוחדות לו, למשל: חלוקת נטל הנסיעות השוטפות ואופיין, אפשור נסיעות ארוכות לחו"ל פעם בשנה כשהילדים נשארים באחריותו של ההורה השני וללא קשר לתשלום דמי המזונות. מידת הקשר של הילדים עם המשפחה של ההורה שנמצא בחו"ל, פתרון לזמן ימי המילואים של האב, ועוד כהנה וכהנה נושאים שצריך להביא לגישור לאחר גירושין, לפתוח אותם לדיון ולתת להם ביטוי בגוף ההסכם. בתהליך של גישור גירושין ניתן לצפות פני עתיד בכל הנקודות שנראות רלוונטיות לבני הזוג, והמגשר יכול להעשיר אפשרויות נוספות מניסיונו.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il