ידוע כי בכל שנה לאחר החגים קיימת פניה משמעותית של זוגות להליכי גירושין ולהליך של גישור גירושין . אך מה בין חג הפסח באופן ספציפי לבין פרידה וגירושין?
החגים נחשבים כשוברי שיגרה, ומביאים עימם זמן זוגי ומשפחתי ארוך מהרגיל. השהיה הרצופה יחד, עלולה להעצים בעיות בזוגיות שהיו שם קודם לכן, ולתת לאחד מבני הזוג או אף לשניהם להגיע למסקנה כי ברצונם לסיים את הזוגיות, כאשר הדרך העדיפה היא של גישור גירושין.
כאשר המשפחה מונה גם ילדים צעירים ובמיוחד תינוקות, ימי החופשה הארוכים מהווים מעמסה על שני בני הזוג. שאלות כמו: מי ישקים קום לילדים ומי יוכל לישון עד מאוחר בבוקר? מי יצא עם הילדים לפעילות כמו גן שעשועים ומי ישאר לנוח בבית? מי יוכל לנוח בצהריים ומי ישאר ער ויעסיק את הילדים? מי ישכיב את הילדים בלילה ומי יוכל לראות טלביזיה? עשויות להתעורר בין בני הזוג ולהביא לריבים. ריבים וויכוחים מתמשכים בדרך של תקשורת בין אישית שלילית ו/או לקויה עלולים להקצין אפילו עד כדי החלטה להגיע לגירושין.
גם המשפחתולוגיה של החגים, שביטויה הראשון הוא עם איזה צד במשפחה נבחר לחגוג את ערב החג ואיפה נהיה בימי החג האחרים, עלולה לגרום לחיכוכים בין בני הזוג לבין עצמם, ובין בני הזוג למשפחות המוצא. בדרך כלל כל אחד מבני הזוג רוצה לחגוג את ערב החג עם בני משפחתו הגרעינית ולא עם משפחתו של בן/ת הזוג. נקודת מוצא זו עלולה להביא למריבות גם עם בני המשפחה המורחבת. היעלבויות ופנקסנות ביחס למספר הפעמים שבני הזוג חגגו ערב חג רק עם אחת מהמשפחות, עלולה להבעיר מדורה גדולה. כידוע, השפעתם של בני משפחה וחברים קרובים עלולה לסייע או להביא לפירוק הזוגיות.
גם הנושא הכספי הקשור בהוצאות הכספיות החריגות שמאפיינות את החגים עשוי להשפיע על מצב היחסים בין בני הזוג. אירוח, רכישת מתנות ולבוש חדש הם הוצאות יקרות. לכך נלוות הוצאות התחזוקה והבידור של הילדים. עובדה היא כי בתקופת החגים יש פחות ימי עבודה ודבר יכול לבוא לידי ביטוי בהכנסות העצמאיים שמרוויחים פחות כסף. מצב כלכלי קשה הוא אחת הסיבות השכיחות לגירושין. לחץ כלכלי מביא למתחים ומריבות בין בני הזוג, לחילופי האשמות הדדיים ויכול להגיע עד לפירוד.
נשאלת השאלה האם אכן משמעות הגירושין הינה יציאה מעבדות לחירות? ברור שאין תשובה אחת לשאלה זו.
מבחינה כלכלית, אצל מרבית הזוגות המצב הכלכלי מיד לאחר הגירושין הוא פחות טוב. כאשר הרכוש מתחלק בין שניים, וגם ההכנסה החודשית יורדת נצפה לראות בהתחלה קושי כלכלי. אולם, לאחר זמן, יחד עם הכוונה כלכלית מותאמת להכנסות ניתן יהיה לראות הגעה לאיזון ואף לחיסכון.
מבחינה רגשית, יהיו בני זוג שירגישו הקלה לאחר הפרידה מבן הזוג והחירות תעשה להם רק טוב. אחרים ירגישו דווקא בחסרונו של הבן הזוג. כולם כנראה יחושו בוואקום שנוצר כתוצאה מכך שאינם יכולים לראות את ילדיהם כפי שיחפצו אלא בהתאם להסדרי השהות שנקבעו להם.
ומה לגבי זוגיות חדשה? האם זוגיות בפרק ב' טומנת בחובה את החזרה לעבדות כמו בפרק א', או שמא היא סוג של חירות חדשה? סוגי הזוגיות הרבים שאנו רואים בפרק ב' הם התשובה לכך. לכל אינדיבידואל ולכל זוג בפרק ב' יש מודל הזוגיות הנכון לו. עבור חלקם יהיה זה בדיוק אותו מודל כמו בפרק א' ועבור אחרים יהיה זה מודל חדש שנוצר ע"פ ראות עיניהם והבנתם.
לסיכום, עבדות וחירות הן בעיניי המתבונן וכל אחד יתן להן את הפרשנות המתאימה לו. מה שברור הוא שכל עוד הגיעו בני הזוג להחלטה כי הם נפרדים, כדאי להם לפנות להליך של גישור גירושין. גישור גירושין אינו הליך יקר, הוא חסכוני בזמן ובכסף (עשירית ביחס ליצוג משפטי). גישור גירושין מאפשר לבני הזוג להחליט באופן ישיר על עתידם ועתיד ילדיהם. הוא מהווה דוגמא לבני הזוג כיצד ניתן להסתדר ולהגיע להחלטות משותפות גם בזמן משברים בהורותם העתידית.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) מגשרת זוגית ומשפחתית, היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג,03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il, https://os-gishur.co.il/