קבוצת תמיכה לגרושים – מה עושים שם?

קבוצת תמיכה לגרושים וגרושות או בתהליכי פרידה וגירושין אורכת שישה מפגשים בשעות הערב, אחת לשבועיים. כל מפגש נמשך כ-3 שעות, וסה"כ 18 שעות ליווי לאורך שלושה חודשים.
מקום מפגשה של קבוצת תמיכה הוא ר"ג, ו מגיעים גברים ונשים מכל רחבי הארץ: מהצפון, מהדרום ומהמרכז. הם בד"כ בגילאי 37-52, שכירים או עצמאיים שמחפשים עוד משהו שיעזור להם להרגיש יותר טוב, לדעת איך להתמודד עם הקשיים בהם הם נתקלים ולשפר את איכות החיים שלהם.
אל קבוצת תמיכה מתקבלים לאחר ראיון טלפוני, ורק כאלו שמאותרים כמי שיוכלו גם לתרום לקבוצה ולא רק להיתרם ממנה.
את קבוצת תמיכה מלווה בקבוצת ווטסאפ שמהווה עזרה נוספת און-ליין למי שרוצה להתייעץ ולקבל התייחסויות מיידיות, למי שרוצה לשתף בחוויות טובות וגם כדי לתאם מפגשים ובילויים משותפים.
גם לאחר סיום קבוצת תמיכה מוזמנים המשתתפים למפגשי תוכן עם משתתפים בקבוצות אחרות שהסתיימו, מה שמאפשר להם להגדיל את מספר המכרים שלהם.
במאמר זה חיברתי את סיכומי המפגשים כפי שהתקיימו באחת מקבוצות התמיכה שהנחתי.
כאן תוכלו לראות ברצף את התכנים שהעלו המשתתפים בזמן אמת של קבוצת תמיכה אם באופן אישי ואם במענה לתכנים שעבדנו עליהם בקבוצה. תכנים אלו פורסמו לאחר כל מפגש בקבוצת הווטאפ של הקבוצה.

קבוצת תמיכה – מפגש ראשון  
הסתיים המפגש הראשון של קבוצת תמיכה לגירושין. 3 שעות ומעלה בהן הקבוצה התחברה סביב הסיפור הפרטי של הפרידה והגירושין כל אחד מהמשתתפים. רק סיכום קצר של כל משתתף את המפגש לקח שעה. כל כך הרבה היה לכל אחד לומר…
הקבוצה עסקה הרבה בקשר שבין הגוף לנפש: מה הגירושין עושים לגוף- מחריפים מחלות, משמינים, מביאים התקפי חרדה, חולשה, נדודי שינה, תחושת מחנק שאי אפשר לנשום שהאוויר לא מגיע, מחייבים ביטוחי בריאות…
עלו גם הגדרות נפשיות: דיכאון, בורדרליין, התפרקות, מה נורמלי ומה לא נורמלי…
והרבה רגשות: כאב, הלם, עצב, סבל, שבר, פחד, תסכול, חמלה, אשמה, אהבה…

ניתן היה לחוות כיצד ממקום של התרסקות טוטלית מגיעים למקום של מצבים משתנים, בין חוזק ויציבות לחולשה, כאשר הרצון הוא להגיע לאיזו שהיא השלמה, למקום טוב יותר, לראות את האור…

ולמה הם הגיעו לקבוצה? להכיר, לשתף, לקבל עידוד, לנסות לצאת מהתקיעות, ללמוד מהניסיון של האחרים, להתפתח, לרכוש חברים חדשים, לעשות שינוי, להיות פתוחים לחוויות חדשות.
כמובן עלו נושאים נוספים, אך זו רק ההתחלה…

קבוצת תמיכה – מפגש שני
כבר לאחר המפגש השני של קבוצת תמיכה בנושא פרידה וגירושין ניכרות התפתחויות חיוביות אצל חברי הקבוצה:
יש מי שאזרו עוז לשנות את סטטוס הנשוי בפייסבוק ולהודיע לעולם שהם כבר לא בזוגיות.
יש מי שהחליטו לחדש קשרי עבר במטרה לחפש ידידות, חום ואהבה בתקופה קשה זו.
יש מי שהחליטו להעביר מהלך מגישור שהתפוצץ (ולא בגללם) ולמצוא את הכוח לפנות לבית המשפט ולהתקדם בתהליך הפרידה.
יש מי שהסכימו לראשונה לאפשר שיכירו להם בני זוג ואף פעלו אקטיבית בנושא.

היתה הסכמה בין המשתתפים שהציפיה מהקשר הראשון לאחר הגירושין אינה זוגיות אחרת לטווח ארוך, אלא יותר תחזוקה באמצעות קרבה, חום ומגע אנושי. בשלב הראשון החיפוש הוא אחר קשר שיאפשר לתפקד בין שני צירים מקבילים, הראשון שייך לעיצוב התא המשפחתי החדש עם הילדים והשני שייך לעיצוב העצמי הפנימי ומילויו בכוחות ואנרגיות.

עסקנו הרבה בשורש ח.מ.ל- מה בין חמלה למחילה, ובין מלחמה למחלה…
הבנו שההבנות שעולות בנו לאחר הגירושין לגבי הדיסוננס בין ההצלחה שלנו בתחום הקריירה, או בתחום החברתי, לבין המקום שלנו בזוגיות, האולטימטומים שקיבלנו, האשמות שלקחנו עלינו, והוויתורים הנרחבים שהיינו מוכנים לעשות כדי לשמר את התא המשפחתי כפי שהוא, מאוד רחוקים זה מזה. ראינו כיצד נדלקו בפנינו רמזורים אדומים והתעלמנו מהם. אבל כדי לא להכות על חטא, לקבל את העיוורון והפערים, להתמודד עימם ולצמוח מתוכם אנחנו מוכנים למחול לעצמנו ולחמול על האחר כדי לא לחלות שוב באותה המחלה, לסיים את המלחמה ולהמשיך לאכול את הלחם…
ממשיכים בתהליך…

קבוצת תמיכה – מפגש שלישי
המפגש התחיל כאשר אחד המשתתפים בקבוצה ביקש להודות לחברים בקבוצה ולמנחות על הצעות שקיבל מהם כיצד להתנהל מול ילדיו וגרושתו, וסיפר כיצד השינוי החשיבתי שעבר קרם עור וגידים בפועל וסייע לו מאוד במפגשיו האחרונים עם הילדים ובהתקשרויותיו עם גרושתו.
לדבריו "זה עזר לי מאוד, והקל עלי מאוד, פתאום התחלתי לעשות ספורט, לאכול אחרת, מסתבר שהכל מהראש…".
הוא ציין כי מבחינתו רק השינוי הזה היה שווה את ההשתתפות שלו בקבוצה, אבל אנחנו שומרים על אופטימיות לשינויים טובים נוספים, הרי אנחנו רק באמצע הדרך…
החלק הראשון של המפגש עסק הרבה בהתחשבנות: התחשבנות עם בן הזוג לשעבר, עם הזמן המוגבל שיש לנו עם הילדים וגם עם כסף, ובעיקר התחשבנות עם הרמות והמקומות הנמוכים שהגירושין מביאים אותנו לשם.
למשל תביעה שהוגשה לגבי יכולתו הנפשית של אב לראות את ילדיו, האם כשההורים חיו ביחד עלה בדעתו של מישהו לבדוק את מסוגלותו ההורית של האב לגדל את ילדיו? או אישה שבעלה עשה שינוי בחשבון הבנק המשותף בעקבותיו היא נשארה ללא משכורת וללא כרטיס אשראי, והכל ללא התרעה מראש.
החלק השני של המפגש עסק ביחסנו עם ילדינו לפני הגירושין, במהלכם ואחריהם:
ראינו כי ילדים בגילאים שונים מגיבים אחרת לגירושין. הילדים הקטנים מסתגלים במהירות בעוד הילדים הגדולים (בעיקר המתבגרים) עושים חיים קשים להוריהם ובפרט כשנכנסים לתמונה בני זוג חדשים. אנחנו גם לומדים מהטעויות שלנו בהתנהגות עם הילדים הגדולים וכשמגיע תורנו להתמודד עם הילדים הצעירים יותר אנחנו נוהגים בהם אחרת כשאנחנו למודי ניסיון.
לעיתים מהמקום שלנו להבין את הילדים ולהתחשב בהם בגלל הגירושין אנחנו נוטים לוותר להם ולא להתעקש איתם על דברים מסוימים, אך לפעמים ההתעקשות מתחייבת.
לעיתים אנו רואים את יחסו, התנהגותו ותכונותיו של בן הזוג לשעבר, שלא אהבנו, משתקפים בילדינו, וזה גורם לנו לסייע להם להיות אחרים, טובים יותר…
חשוב להיות קשובים לילדים בעיקר להיות ערים למצוקות שלהם בכל גיל ולהתחשב בהם, אבל בלי לבטל את עצמנו, ולחנך אותם לערכים של כבוד הדדי, נתינה ואהבה.

קבוצת תמיכה – מפגש רביעי
"הגברים בוכים בלילה
לא נשמע קולם
הגברים בוכים בלילה
בכי נעלם

הגברים בוכים בלילה
אין מה להסתיר
מי אשר שילם ביוקר
אין גם לו מחיר"
(פזמון לשיר "הגברים בוכים בלילה" אבנר גדסי)

התחלתי במילות השיר כי לראות גבר כואב, נשנק ודומע זה לא מראה שרואים כל יום, בעוד שמראה כזה של אישה שכיח יותר באופן כללי וגם בקבוצתנו. אני לא מעוניינת לפתוח כעת דיון בנושא הג'נדר או סוציאליזציה הגברית לעומת הנשית, אלא רק להאיר כי קבוצת התמיכה מאפשרת לכל משתתפיה מכל מין, גיל וסוג לשתף ברגשות ובעניינים הכואבים ביותר, ולכאוב אותם בגלוי תוך כדי ידיעה שבקבוצה הכל מותר, אפשרי ומקובל…

החלק הראשון של המפגש עסק בניגודים כגון: שליטה מול חוסר שליטה, מלחמה מול גישור, כאב מול שמחה, קבלת תמיכה מול התמודדות לבד, שכר גבוה מול שכר נמוך, קבלת דמי מזונות מול מתן דמי מזונות, מחיר גבוה מול וויתור, ילדים שחשבנו שהסתגלו ופתאום הם מעלים שאלות משתקות, תפקידים שלרגע מתהפכים וילדים שמנחמים את ההורים ונמצאים שם בשבילם ועוד…

כמה מדברי המשתתפים:
"בעוד לי חשובים הילדים וההוגנות, לו חשוב הכסף והזמן הפנוי שלו- כאילו אני ההורה והוא הבייביסיטר",
"במקום לחשוב איך להוציא ממנו יותר, אני אדאג להשיג מעצמי יותר"
"הוא הגיע לתהליך מעמדת נחיתות בגלל הבגידה שלו, וידי היתה אמורה להיות על העליונה בבית משפט, הדבר היחיד לטובתו הוא שאני משתכרת יותר ממנו…"
"התחוור לי איך אני בד"כ- רואה מטרה רחוקה ובצורה מחושבת פועלת להגיע אליה."
"ידעתי שאין טעם למלחמה, זו לא הדרך שלי ואני לא יכולה ללכת נגד הטבע שלי"
"ידעתי מיהו והוא היה לארג', פתאום בגישור הוא נהיה קמצן"
"ככל שהזמן עובר אני יורדת מהאשליות שנחזור, עכשיו אני גם מבינה מה היה חסר קודם"
"אני לא אהיה קורבן, אני הולכת להיות יפה ומאושרת"
"מה שאני עוברת עכשיו, הוא לא מי שאני אהיה בעתיד"

בחלק השני התמקדנו באותה דמות ששימשה לנו התומכת העיקרית בתהליך הפרידה והגירושין. גם כאן הבחנו בשוני בין מי שהיתה לו דמות כזו, לבין מי שלא עמד אף תומך עיקרי לצידו והוא עשה את כל התהליך הקשה לגמרי לבד.

הבחנו בין סוגי תמיכות:
תמיכה נפשית ורגשית- כוללת דאגה, הכלה, אהבה, עידוד, כוחות "להרים אתי מהמקומות הכי נמוכים שלי" "עזרה לי בשיחות כל לילה עד אמצע הלילה" "הייתי מחוברת אליו בטלפון כל הזמן" "לא היה לי עם מי לדבר".
תמיכה שכלית- "הוריד לי את המשקפיים" "פקח לי את העיניים" "שחרור מחשבות ודפוסים" "הלוואי שהיה לי מישהו שהיה אומר לי את התובנות שהיום אני מבינה לבד"
תמיכה התנהגותית- "אמר לי מה להגיד" "הוביל אותי" "לקח אותי יד ביד" "היא באה לארץ לשבועיים להיות איתי ולא עזבה אותי"
תמיכה כספית- התגייסות מיידית והעברת כספים.
תמיכה בטיפול בילדים- ברמה הטכנית של טיפול בילדים, בייביסיטר, הסעות, הכנת אוכל וכד'
נוכחנו כי דמות כזו היא בד"כ חבר משפחה קרוב כגון אח, אחות, אב ואם. ראינו גם כי פערים שונים בתוך המשפחה עלולים לפגום בתמיכה, למשל מידת הדתיות (דתיים לעומת חילוניים) פערי דורות, סגירות נפשית או חוסר שקט נפשי קבוע ועוד…
יחד עם עיבוד הפרידה מבן הזוג וייצוב מערכת היחסים של ההורה עם הילדים, מתחילים המשתתפים בקבוצה לחשוב קדימה אל עבר זוגיות חדשה.

קבוצת תמיכה – מפגש חמישי
בשבועיים האחרונים קרו התפתחויות חיוביות אצל המשתתפים בקבוצה: היו משתתפים שפתחו לראשונה פרופילים באתרי היכרויות והתחילו לצאת לדייטים. אחד מהחברים רכש דירה, ואחר אורז את הבית לאחר ששכר דירה חדשה. אחת המשתתפות נוסעת לסו״ש עם בן הזוג החדש ואחרת עברה ממלחמה בבית משפט לניסיון להגיע להסכם באמצעות מו״מ בין עו״ד.

במפגש השוונו בין בני הזוג לשעבר לבני הזוג העתידיים שהמשתתפים היו רוצים למצוא. ראינו כי אצל משתתפים שנמצאים בשלבי פרידה וטרם התגרשו, עדיין נראה בפרופיל בן הזוג העתידי הרצוי כמה תכונות דומות לאלו של בן הזוג בנפרד, בעוד שאצל הגרושים הוותיקים נמצא פרופיל רצוי של בן הזוג העתידי השונה במהותו מזה של בן הזוג לשעבר.
כנראה שלזמן שעבר מאז הגירושין יש משמעות, וייתכן שחשיפה לבני זוג פוטנציאליים באמצעות דייטים ומערכות יחסים קצרות גם כן עשויה להשפיע על בניית דמות בן הזוג הרצוי (האידיאלי?).
עלו שאלות ביחס לבן הזוג העתידי: מה היכולת שלנו למצוא בן זוג אידיאלי? על אילו תכונות נוכל להתפשר ועל אילו לא? האם הזוגיות השניה דומה או שונה מהראשונה? האם אנו רוצים זוגיות צפופה או בשני בתים? ועוד…

קבוצת תמיכה – מפגש שישי
מפגש של פרידה. הפרידה מהקבוצה ומחבריה מחזירה אותנו אל הפרידות שחווינו בעבר, בעיקר מהזוגיות ומהמשפחה שחשבנו שבנינו לעד.
באופן טבעי חזרנו לאותו רגע מכונן שבו הבנו שהפרידה היא בלתי נמנעת. הרגע בו "נפל האסימון" וההבנה שנפרדים ועכשיו הכתה בנו במלוא כוחה. הרגע הזה היה שונה אצל כל אחד מחברי הקבוצה. אצל חלקם הוא לווה בסערה, דרמה, ריב, צעקות או בכי, ואצל אחרים במין שקט מתוח.
יש כאלו שהרגישו שהוא בא בהפתעה מוחלטת, כאילו משום מקום, ואצל אחרים הוא לווה בתקופה ארוכה של דעיכה בזוגיות. אבל כיום כולם מסכימים שהיו שם רמזורים אדומים, וגם אם הם לא נתנו לקריאות האזהרה מקום, הן היו שם בהחלט.

מה שאפיין את כל חברי הקבוצה בתהליך הפרידה הוא הכח שהם הקרינו גם אם הם התחילו את התהליך מהמקום של הנעזבים, הנבגדים, המופתעים וכד'… איכשהו באופן "הפוך על הפוך" הם מצאו את הכוחות שבהם כדי לקבל החלטות בעניין הפרידה, להתחיל בהליכים וגם לנחם את בני הזוג:
• האישה שכל השנים בן זוגה התעלל בה נפשית וחברתית, הוציאה לו צו הרחקה לאחר אפיזודה של אלימות נוספת כזו, ומאז הוא לא חזר הביתה והם התגרשו.
• הבעל שאשתו התעללה בו נפשית, קיבלה החלטות שפגעו בו והציבה לו אולטימטומים, מצא את הכוח להשכיר דירה והודיע לה שהוא עוזב.
• אשתו של הבעל שרצה לעזוב זוגיות עוד משנות העשרה, כי חשב שהאהבה התחלפה בחברות, ולא מצא את הכוחות לעשות זאת, עזב רק בעידודה והיא זו שניגבה לו את הדמעות בבית הדין הרבני.
• הבעל שאשתו איימה כל הזמן בגירושין והתחילה מספר פעמים תהליך של גישור שנפסק פעם אחר פעם כמובן ביוזמתו, פנה לעו"ד והגיש תביעות כנגדה.
• האישה שגילתה במקרה שהיא נבגדה, אספה את עצמה ותוך יממה הראתה לבעל את הדלת, בעוד היא מאפשרת לו להירגע מההלם.
• הבעל שאשתו נעלמה להוריה זמן קצר לאחר לידת ילדם, מצא כוחות לפנות לבית המשפט ולדרוש הסדרי ראיה הוגנים והוא מטפל בילד למופת בזמן שהוא נמצא איתו.

זו כנראה לא קלישאה שפרידה מבן זוג היא פתח להתחלות חדשות, ואכן, ברגע שאנחנו מסוגלים להיפתח לראות הזדמנויות חדשות וגם ליצור אותן, הן שם. והנה, יש לנו משתתפת בקבוצה שמצאה בן זוג חדש, משתתפת אחרת שעברה ברבנות ויצאה משם כשהיא תומכת בבן הזוג לשעבר, בעל שלמרות התעללויותיה של גרושתו בו בכל מה שקשור להסדרי הראיה עם הילדים למד להפריד בין הרוע שהיא משדרת כלפיו לבין רצונו להיות אב לילדיו, תוך כדי שהוא מנטרל את התסכול שלו מהתנהגותה הזדונית ומקל על הילדים, ואישה שהיום מסוגלת לומר לגרוש שלה שיש לו גם חובות לא כתובות ביחס לילדים, ולעמוד על ביצוען.

קבוצת תמיכה לגרושים הסתיימה, אבל היחסים בין המשתתפים רק מתחילים. הם כבר קבעו יציאה משותפת, ונוצרו חברויות ביניהן, וזה לא בעלמא- הם מבינים אחד את השני הכי טוב, והיום מחברת ביניהם גם ההשתתפות בתוך קבוצת תמיכה.

אורנה שפטר, עו"ד ועו"ס, מגשרת זוגית, משפחתית ולגירושין
רח' היצירה 3 (בית ש.א.פ) הבורסה ר"ג.
03-6962453, 050-5794548,
orna@shpetter-law.co.il https://os-gishur.co.il/