בהליך של גישור גירושין בין בני זוג שהם הורים לילדים קטינים, נפתח גם את נושא מזונות ומדור הקטינים, את נושא האחריות ההורית וזמני השהות של כל הורה עם ילדיו ואת נושא איזון המשאבים.
אולם מה קורה בהליך גישור גירושין בו בני הזוג שהם גם הורים לקטינים וגם הורים לילד אחד או יותר עם צרכים מיוחדים? (להלן: "הילד המיוחד או הקטין המיוחד"), במקרה כזה יש להתייחס באופן פרטני למצבם הספציפי של הקטינים המיוחדים ולתת ביטוי למענים לצרכים אלו בגוף ההסכם בסעיפים הרלוונטיים.
עיקרו של מאמר זה במידע על מאפייניה המיוחדים של זוגיות בצל הורות לילדים עם צרכים מיוחדים, השלכותיה, וכיצד אלו יקבלו ביטוי בהסכם הגירושין במיוחד בדרך של גישור גירושין.
לא מכבר פורסם כי שיעור הגירושין בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים גבוה ביחס לאוכלוסיה הכללית. מכאן שהמאמר פונה לקהל רחב של הורים.
אפיונים של זוגיות לילד עם צרכים מיוחדים
האמונה האידילית לפיה היחסים הזוגיים מושתתים על אהבה, אושר, ערך עצמי, בחירה, סיפוק ותועלות הדדיות עלולה להתערער כאשר נולד לבני הזוג ילד מיוחד.
גידולו של ילד מיוחד במשפחה מהווה גורם לחץ בלתי פוסק בתוך הבית הכולל גם סביבה משפחתית תובענית, קונפליקטים ומתחים חוזרים ומחלוקות ומריבות רבות בין בני הזוג, הן בכל הנוגע לגידולו של הילד המיוחד והן לגבי גידולם של הילדים האחרים במשפחה.
יחד עם זאת ייתכן ותופיע אצל שני בני הזוג תחושה של דיכאון ואשמה הן ביחס לגידול הילד המיוחד והן ביחס לכישרון ההורי שלהם.
לעיתים נראה אצל אחד ההורים פגיעה בתפקוד ההורי ובמקרים קיצוניים הוא יוותר או יהיה מוכן לוותר על תפקידו ההורי כלפי הילד המיוחד.
קונפליקטים בלתי פוסקים, חוסר תיאום הורי וגם סביבה רווית מתחים ולחץ, יחד עם רגשות אשם ושימוש בשפה לא הולמת, עלולים גם כן להשפיע גם על המערכת הזוגית
החלום ההורי ו/או הזוגית המתנפצים אל מול המציאות היומיומית הלא פשוטה, עלולים להשפיע על תחושת הערך העצמי של ההורים, לעורר ביניהם חיכוכים, לגרום לריחוק ולפגוע באינטימיות ביניהם.
מכאן הדרך קצרה לכיוון חוסר שביעות הרצון מהנישואין, והיא מסוכנת ואף עלולה להביא לפירוק מערכת היחסים הזוגית.
גירושין באמצעות תהליך גישור גירושין
גישור גירושין מתאים כמעט לכל הזוגות, אך הוא מתאים אף יותר לזוגות שהם הורים לילד עם צרכים מיוחדים. אולם, לאורך תהליך של גישור גירושין יש צורך להתייחס במיוחד למגבלות הנוספות עקב מצבו הפיזי והנפשי של הילד המיוחד, ובאמצעות רעיונות יצירתיים לחתור להגיע להסכמות ספציפיות לכל משפחה שיכללו בגוף ההסכם.
מזונות ומדור
כאשר נפתח בהליך של גישור גירושין את נושא דמי המזונות של הילד המיוחד נשקלל את זכאותו לקבלת קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). ע"פ תקנות המל"ל ילדים מסוימים זכאים לקצבת ילד נכה מגיל שלושה חודשים ואחרים מגיל 3 שנים. כיום גובה הקצבאות הוא בין 1,100-4,500 ₪ והוא יקבע לפי לסוג הזכאות, גיל הזכאות, שיעור הגמלה והזכאות לתוספת. ילד נכה עם מגבלת ניידות נוספת, יוכל לקבל גם גמלת ניידות.
בד"כ ההוצאות על הילד המיוחד גבוהות מאלו של הילד "הרגיל". הוא עשוי לקבל טיפולים רפואיים ופרא רפואיים מיוחדים הוא זקוק, הוא עשוי להיות מלווה באופן קבוע ע"י סייעת במוסד הלימודי, ו/או בייביסיטר מיוחד ו/או עובד זר. הוא עשוי להיות זקוק לעזרה לימודית נוספת, להסעות במוניות או בכלי רכב גדול במיוחד שיכול להכיל כסא גלגלים רגיל או חשמלי. לעיתים הוא צריך מזון מיוחד או תרופות שנמצאות מחוץ לסל של קופות החולים.
בשל כל זאת, חברת כנסת קארין אלהרר הגישה לכנסת הצעת חוק למען ילדים עם מוגבלות, לפיה הורה לילד עם מוגבלות קשה יהיה חייב במזונותיו גם אחרי גיל 18, כיוון שהילד איננו עצמאי וזקוק לעזרת הוריו גם בבגרותו.
ישנן משפחות אשר בביתן הילד המיוחד לן בחדר נפרד, אם כדי שלא יפריע לאחיו, או כי הוא צריך שקט. לעיתים גם המטפל הסיעודי הצמוד אליו מקבל חדר נוסף בבית. יש לקחת עניין זה בחשבון כאשר מתייחסים בהסכם לנושא המדור.
ילד מיוחד נשאר מיוחד לאורך כל חייו, הן מבחינה סיעודית והן מבחינה כספית, ויזדקק לעזרה מהוריו ומשפחתו גם בבגרותו. במדינת ישראל ההשתתפות במסגרות החינוך המיוחד לילדים המיוחדים הן עד גיל 21, אבל גם לאחר מכן אין הוצאה אוטומטית של הבוגרים המיוחדים למסגרות חוץ ביתיות. לעיתים השמה חוץ ביתית לוקחת מספר שנים ויותר, גם בשל סיבות התלויות בהורים וגם בשל סיבות שאינן תלויות בהורים.
מכאן כי יש לקחת במסגרת הסכם הגירושין גם את השתתפות ההורים במזונות ודיור הבוגר המיוחד אחרי גיל 21 ועד היציאה לדיור חוץ ביתי.
הסדרי שהות
במסגרת הליך גישור גירושין נתייחס גם לקביעת הסדרי השהות של כל אחד מההורים עם הילד המיוחד, יש לקחת בחשבון גם את הימים, השעות ונושא הלינה. בנוסף ישנם מקרים בהם בשל סיבות רפואיות ונפשיות הילד המיוחד לא יכול לישון מחוץ לבית אליו הוא רגיל. יש להתחשב גם בתוכן של המפגשים. לעיתים יש מחויבויות שהן מעבר לבייבי סיטר, כולל תרגול תרגילי פיזיותרפיה, תרגול תרפיה בדיבור, עזרה בשיעורי בית, ועוד מטלות נוספות.
ישנם ילדים מיוחדים ששינוי מסדר היום הקבוע שלהם פוגע בהם מבחינה רגשית, היות וההתמודדות עם "הברזה" עלולה לגרום בעקבותיה התפרצויות זעם וחוסר שקט שמשפיעים על כל הסובבים את הילד המיוחד, כולל ההורה השני, המטפל הסיעודי והילדים האחרים במשפחה.
כאשר הילד המיוחד מרותק למיטתו או לביתו, נצטרך לבחור בהסדרי שהות בלתי רגילים היות וההורה שאינו משמורן יוכל לראות את הילד המיוחד רק בביתו של ההורה המשמורן.
יש לשים לב בקביעת הסדרי השהות גם את טובתם של הילדים האחרים במשפחה ולתת להם זמן איכות עם האב או האם ללא הילד המיוחד. במקרה כזה ייתכן והסדרי השהות של כל צד עם כלל הילדים יעלו על 50% מהזמן.
איזון משאבים
ע"פ חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 רכוש שהצטבר בחיים המשותפים מתחלק בין בני הזוג באופן שווה במקרים של פרידה או מוות. במקרה של פרידה וגירושין בין בני זוג הורים לילד מיוחד, יהיו מקרים בהם חלוקת הרכוש באופן שווה עלולה לפגוע באופן משמעותי בילד המיוחד ולגרום לו לגרסיה בהתנהגות ולסבל נוסף.
למשל אצל ילדים אוטיסטים יש חשיבות להתנהגות עקבית אשר חריגה ממנה עלולה להביא אותם להתפרצויות זעם כלפי הפעולה החדשה שהם צריכים לעשות. למשל: שינויים בזמני ארוחות, ברחצה, ויתור על תוכנית טלויזיה קבועה, או כל שינוי תבניתי בסדר היום יכול לגרום להם תסכול רב. ילדים אוטיסטים אשר ייאלצו לעבור כל כמה שנים מדירה שכורה אחת לאחרת, ולשנות מסגרות לימוד, יסבלו מתופעות של קשיי שינה, התפרצויות, השתוללויות ועוד.
אם כך במסגרת גישור גירושין נבחן את איזון המשאבים לעומת מידת ההתחשבות בטובת הילדים המיוחדים, ולבדוק מה המידתיות לפיה נצפה מאחד ההורים לוותר באופן זמני או קבוע על חלק מזכויותיו הממוניות, או אף על כולן בסיטואציה הזו.
סיכום:
בתהליך גישור גירושין בין הורים לילד עם צרכים מיוחדים, עולות סוגיות אנושיות ששמות את טובת הילדים המיוחדים לא פעם לפני בני הזוג, הילדים האחרים במשפחה והחוק. לפיכך, נצפה לראות אצל המתגשרים בהליך של גישור גירושין נכונות לוויתור ולגמישות בכל מה שקשור למילוי צורכיהם של הילדים המיוחדים, גם מבחינה כספית אך גם באופנים אחרים.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il