(המאמר כתוב בלשון זכר, אולם מופנה לשני המינים)
הכניסה לתוך תהליך הגירושין עשויה להיות החלטה משותפת של בני הזוג, אולם במרבית המקרים יש בן זוג אחד שמתניע את המהלך בעוד בן הזוג השני נשאב אליו בהפתעה.
בכל דרך בה בחרו בני הזוג להיפרד ו/או להתגרש, קרי, גישור, גירושין בשיתוף פעולה או תביעה בבית המשפט/בית הדין הרבני, מגיע הרגע של אחרי הגירושין, אחרי שכבר נקבעו כל ההסדרים הקשורים לילדים, וגם הגט המיוחל הגיע. ומה עכשיו?
עכשיו כאשר בני הזוג פנויים הגיע הרגע לחפש זוגיות חדשה/פרק ב'. האם זה יהיה קל? האם זה יהיה קשה? ואם זה קשה אז למה? וגם מי יוכל לסייע לנו?
הנטיה הראשונה שלנו תהיה לפנות לקרובים אלינו- בני משפחה וחברים. האמנם נוכל לקבל מהם את כל הדרוש לנו? האם יבינו אותנו הכי טוב, כמו שיבינו אותנו אחרים הנמצאים בדיוק במצב שלנו והם משתתפי קבוצת תמיכה?. לעיתים נפנה לקבלת תמיכה מחבר/ה שהיינו שם בשבילו כשהוא/היא התגרשו. אבל עבורם תמיכה בנו משמעה לפתוח את הפצעים שלהם בדומה לפוסט טראומה ומי רוצה להמשיך ולזרות מלח על פצעיו… לכן ביציאה מחברה של זוגות נצפה להיות באופן יחסי די לבד. המפגש עם המשתתפים בתוך קבוצת תמיכה תאפשר לנו למצוא מקורות תמיכה באנשים שחווים את אותם האתגרים.
הרצון בזוגיות חדשה יופיע לרוב אצל שני בני הזוג, אולם לא תמיד בעיתוי זהה. במאמר זה ננסה לבדוק מהן הסיבות לשוני בעיתוי החיפוש אחר זוגיות חדשה אצל בני הזוג, ומתי וכיצד ניתן לסייע להם בעניין.
ראשית נבחין בין שלושה טיפוסי בני זוג גרושים:
1. אבחנה ראשונה היא בין מי שנגרר אל תהליך הגירושין לבין מי שיזם אותו.
2. אבחנה שניה היא בתוך קבוצת היוזמים את תהליך הגירושין: שם נבחין בין מי שהוביל לתהליך הגירושין כדי להתחיל בזוגיות חדשה עם בן זוג אחר, לבין מי שהוביל לתהליך הגירושין על מנת ליצור שינוי בחייו.
הנגררים–
אם מוות במשפחה נחשב לאירוע הקשה ביותר מבחינה משברית הרי שגירושין נמצא במקום השני אחריו. ישנם שלבים אוניברסליים להתמודדות עם אבל/משבר והם:
• שלב ההלם- שלב זה מאופיין בעיקר בבלבול וחוסר הבנה. כאילו נמצאים כל הזמן בחלום רע ומחכים להתעורר ממנו למציאות שהיתה. הדברים עוברים לידנו, ומתוך כהות רגשית אנחנו מתקשים לקבל אותם ואין ביכולתנו להתמודד איתם. אנחנו המומים ומכאן שהתפקוד שלנו אינו רציונלי, ואין ביכולתנו לקבל החלטות בהווה ולגבי העתיד.
• שלב הכעס- בשלב זה החיים נראים כגרועים, הכעס על בן הזוג שפירק את הזוגיות והמשפחה ופגע בנו ובילדנו, אוכל כל פינה טובה והמירמור מציף אותנו. כשאנחנו כועסים קשה לנו לחשוב בבהירות, לבחון את הדברים באופן נכון ואמיתי, מולנו נמצאים רק ענני זעם.
• שלב הדיכאון- אחרי שסיימנו לכעוס מגיע השלב הקשה ביותר, לא רק שהחיים גרועים, הם גם ימשיכו להיות כך ואין שינוי נראה באופק. בשלב זה אין ביכולתנו ליצור שינוי היות ואנו מרגישים מרוקנים מכוחות, מרעיונות, מאפשרויות ומכל דבר שיכול לעודד אותנו. אנחנו בקושי מחזיקים את הראש מעל המים ומרגישים שתיכף גם לזה לא ישארו לנו כוחות. אנחנו עצובים, מדוכדכים רוב הזמן ומרבים לבכות.
• ההשלמה וההסתגלות- סוף סוף אנו חשים בהתמלאות איטית של כוחות. החיים נכנסו לתוך שגרה כלשהיא שמשרה עלינו בטחון ויכולת לאסוף כוחות ולראות אור בקצה המנהרה. אנחנו מתחילים להשלים שהפרידה היא עובדה ומאמצים לנו זהות חדשה של "גרוש/ה". אנחנו מרגישים שליטה על התא המשפחתי החדש שנוצר לנו ולילדנו ומתחילים לחשוב על אפשרות של זוגיות חדשה. אנחנו מרגישים כי יש בנו כוחות ליזום הכרויות חדשות ולחדש קשרים מפעם.
במציאות השלבים המפורטים לעיל אינם לא חייבים לבוא ברצף ו/או בשיאם. לכל אחד יש את אופני ההתמודדות והמעבר האישיים שלו בין כל השלבים. ניתן יהיה למצוא גם שני שלבים באותה תקופה, גם קפיצות וחזרות לאותו שלב, הכל עד הסוף המיוחל.
היוזם/המוביל–
הכוונה לבן הזוג שהוביל את מהלך הפרידה ו/או הגירושין. הוא זה שהבקיעים בזוגיות החלו להתפתח אצלו עד שיצאו החוצה והוא הודיע לבן הזוג השני על רצונו להיפרד. היות והוא בחר בפרידה בד"כ נראה אצלו הסתגלות מהירה אליה. בני זוג אלו מתארים רגשות של שחרור, הקלה ומעין יציאה מעבדות לחירות. למשמעות קבלת ההחלטה על הפרידה נכרכים גם כוחות שניטעים בהם ומחזקים אותם. הם תופסים את הבחירה ככוח שנובע מתוכם, היות וגם לעזיבת ופירוק הזוגיות והמשפחה נדרש אומץ. נכון הוא שנחסכת מהם ההתמודדות עם רגשות קשים של פגיעה באגו ובדימוי העצמי, נטישה ודחיה, אבל בעיני הסביבה הם יקבלו את תוית העוזב, המפרק, המחריב ושלל דימויים שליליים איתם הם צריכים להתמודד. יוזם הפרידה צריך גם להתמודד עם בן הזוג הנגרר שחווה את שלבי עיבוד האבל המאפיינים משבר. מחד בן הזוג היוזם לוקח אחריות על הפרידה ומאידך הוא רואה וחש את הקושי שעובר בן זוגו בשל הפרידה. בתחושת השחרור שהוא חש כתוצאה מהפרידה עלולים לחבל כאביו וכעסיו של בן הזוג לשעבר, בפרט כאשר ישנם ילדים משותפים וקיימת מערכת הורית לאחר הפרידה. הזוגיות אמנם הסתיימה אך הילדים מחברים בין ההורים והזוגיות ההורית עדיין ממשיכה בכל מה שקשור לגידול הילדים, סיפוק צרכיהם והשהות עימם. מצב זה מחייב תקשורת בין ההורים בה בן הזוג הנגרר יכול להעביר מסרים שליליים לבן הזוג היוזם, וזאת באופן ישיר או באמצעות הילדים והסביבה. האופוריה יכולה להיסדק כאשר מתחילים להתמודד עם החיים האמיתיים- תשלומי מזונות או לחילופין מזונות נמוכים, ירידה ברמת החיים ואף לחץ כלכלי, ניתוק הקשר עם חלק מהחברים המשותפים, הצמצום בזמני השהות עם הילדים- כל אלו עלולים לפגוע במצבם הנפשי של בן הזוג היוזם ולהביא אצלו גם כן להתפרצות של חלק/כל שלבי המשבר.
היוזם/הבוגד–
כאשר בן זוג עוזב זוגיות ומפרק משפחה וזאת בשל בן זוג חדש שמחכה לו, ושהוא כבר טווה עמו מערכת זוגית חדשה, בעודו בקשר עם בן זוגו הראשון- מדובר על בגידה בזוגיות. לבגידה קיימים פירושים רבים, והיא מוגדרת לא רק כקיום יחסי מין מזדמנים מחוץ לנישואין, או רומן מתמשך, אלא גם כקשר רגשי מתמשך על בסיס ידידות עם פוטנציאל לזוגיות, בעיקר כאשר יש צד ג' שמחכה לסיום הזוגיות הוא משמש זרז לתהליך הפרידה ו/או הגירושין. אצל בן הזוג הבוגד נזהה דחיפות לצאת מן הבית ולסיים את ההליכים הפרוצידורליים גם במחיר של ויתורים כלכליים. לצד תחושות של שחרור והקלה בשל חשיפת הסוד, עלולות לצוץ אצלם גם רגשות אשמה ולקיחת אחריות על הפגיעה בבן הזוג ובילדים. מצד הסביבה הם נאלצים להתמודד עם תפיסתם כבוגדים, שקרנים, ואחראים לפירוק התא המשפחתי. המצב משפיע גם על התייחסות אליהם מצד משפחת המוצא שלהם, המשפחה המורחבת, חברים משותפים וגם שכנים וחברים לעבודה. לעיתים בן הזוג הבוגד יטה לא לחשוף את העובדה שמחכה לו בחוץ בן זוג חדש. מטרתו תהיה להגיע להסכם גירושין ללא לחצים מהצד השני לוויתורים, בשל עצם הבגידה.
ברור הוא כי בגירושין ופרידה מדובר במשבר נפשי הכולל בתוכו את ניפוץ החלום להזדקן ביחד. התהליך מאופיין בהצפה של רגשות פחד מעתיד לא ידוע, מבדידות, קושי במציאת בן זוג חדש וחוסר וודאות כלכלית.
גם לאחר הפרידה והגירושין ניטה לראות אצל כל אחד מבני זוג לשעבר זנבות של עברם הזוגי, כגון שאלות שנותרו פתוחות לגבי כישלון הקשר וחלקו של כל אחד מבני הזוג בכך, ויחסים מורכבים בין בני הזוג לשעבר בנושא גידול הילדים המשותפים. גם לאחר הגירושין עדיין נותרים כעסים על בן הזוג לשעבר ורגשות אשמה. המערכת הרגשית החדשה מורכבת היות והיא מכילה גם את ההיסטוריה וגם את ההווה עם בן הזוג לשעבר, גם את מערכת היחסים החדשה עם הילדים וגם בני זוג חדשים שהצטרפו לתמונה. לעיתים אף יתפסו עצמם בני הזוג כמעין מוצר פגום, שיכולתם לתחזק זוגיות חדשה נפגמה מעוצמות הפרידה והאכזבה של הגירושין. אבל, נראה כי הרצון לחיות חזק מכל דבר, ויש ביכולת הזמן לרפא את הפצעים של מרבית המתגרשים, לעיתים בהדרגה ולעיתים תוך מספר חודשים.
למרות זאת, עדיין נראה בני זוג גרושים/פרודים שהמחשבה על מערכת זוגיות חדשה מפחידה אותם גם לאחר שנה. כנראה שככל שנתעלם מעיבוד הקשר הקודם והסקת מסקנות עצמיות לגביו, נישא איתנו להמשך דרכנו נושאים בלתי פתורים שעלולים לחבל בניסיונותינו ליצור זוגיות חדשה. אומרים שלא חשוב לאן האדם הולך, הוא לוקח את עצמו לכל מקום, ולכן מוצא את עצמו בכל מקום באותה צורה. אם לא נבין את הסיבות לכישלון הזוגיות הראשונה, יקשה עלינו לחפש זוגיות חדשה מתאימה וגם נסתכן בכישלונה, לכן חשוב שנגיע אל הזוגיות החדשה ללא רגשות נקם בגרוש/ה, בלי להיות בתחרות עמם, או מתוך פחד להישאר לבד. חשוב שנגיע לזוגיות חדשה ממקום שלם ומוכן. ע"פ הסטטיסטיקות הידועות אחוז גירושין בפרק ב' גבוה מזה של פרק א', מכאן חשיבות המוכנות לפרק ב'.
כעת ניגש לאבחנה בין שני טיפוסים שונים של גרושים:
הממהרים/הציידים–
הכוונה לאותם גרושים שמרגע הגירושין משקיעים אנרגיות רבות בחיפוש אובססיבי אחר בני זוג חדשים. הם שיכורים מיציאתם לשוק הפנויים/יות ורצים מדייט לדייט וממיטה למיטה במטרה לחפש זוגיות פלא ולמלא מצברים. הבעיה היא שמרוב חיפושים הם אינם מצליחים להחזיק זוגיות ממושכת לאורך זמן. נראה כי פעולותיהם לחיפוש הזוגיות החדשה מטרתה העיקרית להחליף את הזוגיות המוכרת להם, בלי רצון אמיתי וכן להבין ולהתמודד עם הסיבות לכישלון הזוגיות הקודמת. אצלם נצפה לראות חיבור עם מגוון בני זוג, ואף ייתכן שיחברו עם אחד מהם לקשר ארוך יותר, אך רוב קשריהם יתפרקו מחוסר סיפוק.
התקועים/השבלולים–
אלו האנשים אשר יסתגרו בתוך עצמם. הם יקיפו את עצמם בתירוצים ורציונליזציות לגבי חוסר יכולתם להתקשר בזוגיות בכל נקודת זמן. הם יתכחשו לצרכים האמיתיים שלהם של קרבה, אהבה, אינטימיות ושיתוף. אלו בני הזוג שיצאו מהגירושין פגועים בצורה קשה בנבכי נשמתם, הם חסרי ביטחון עצמי, בעלי חומות הגנה גבוהות מפני פגיעה , בעלי דימוי עצמי נמוך וכיו"ב. ניטה לראותם עוד שנים לאחר הפרידה תקועים ללא יכולת וכוחות לחפש בן זוג חדש. חלקם השלימו עם חוסר יכולתם לחפש בן זוג, בעוד שחלקם האחר יחפש תירוצים ללבדיות שלו בגורמים חיצוניים כמו ילדים, מראה, עבודה, מצב שוק הפו"פ וכיו"ב.
סביבת החברים והמשפחה, תמיכתם ולעיתים אף הסתייעות בטיפול פרטני ו/או משפחתי הינם משאבים חשובים ביותר למתגרשים. אלו מקורות עזרה ותמיכה יקרי ערך. ההגעה אל קבוצת תמיכה לגרושים היא מקור כוח נוסף. עוצמה רבה מתגלה בתוך קבוצת תמיכה וביכולתה להביא לשינוי אישי של המשתתפים בה. קבוצת תמיכה לגרושים מבוססת על השילוב בין המכנה המשותף של משתתפיה לבין ההזדמנות של כל משתתף לשמוע ולהשמיע לאנשים שעוברים בדיוק את אותו התהליך המשברי ומתמודדים עם אותן רגשות וסיטואציות. קבוצת תמיכה מאפשרת למשתתף פוטנציאל ללמידה, גדילה, שינוי, השלמה עם המציאות והתפתחות עתידית.
באמצעות מפגש עם משתתפים בני המין השני בתוך קבוצת תמיכה לגרושים, יכול המשתתף בקבוצה להכיר את הבעיות איתם מתמודד הגרוש/ה שלו ולהזדהות עם הבעיות איתם גם הם מתמודדים בסיטואציה הקשה של הגירושין. יש בכך הזדמנות להפחתת הרגשות השליליים כלפי הגרוש/ה, ותוך כדי זאת פיתוח התנהגות אפקטיבית יותר בהתמודדות מול הגרוש/ה.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il