באם חשבתם שביום בו קיבלתם את אישור בית המשפט לענייני משפחה להסכם הגירושין שלכם ו/או את הגט, ובזה הסתיימו החיכוכים ביניכם, כנראה שטעיתם…
זהו היום שבו רק מתחיל ביניכם קשר חדש והוא "הורות אחרי גירושין", או מערכת יחסים בין בני הזוג לשעבר כהורים משותפים לילדיהם.
משלב מסוים בזוגיות שלכם, התרחקתם, התקשורת ביניכם כבר לא קירבה, היחסים עלו על שרטון והתגרשתם. עכשיו לאחר הפרידה אתם נדרשים לתקשר ביניכם ביחס להורותכם המשותפת לילדים. כיצד תעשו זאת? באותה דרך כמו קודם לכן? הרי דרך זו לא הביאה לכם תוצאות טובות…
נאמר שהתחלתם את התקופה שלאחר הגירושין בצורה סבירה, אבל במהלך הדרך משהו התקלקל, אתם כבר לא מדברים אחד עם השני, כל מה שהשני עושה מרגיז אתכם, ההתכתבויות ביניכם מתוחות ואתם מוטרדים. הרי התגרשתם כדי להתרחק מבן הזוג, ואילו עכשיו כשאין לכם השפעה עליו כבני זוג אתם תלויים בו בכל מה שקשור להורות שלכם על הילדים, כולל חינוך, כולל תיאומים, כולל הוצאות כספיות ועוד…
לפעמים יש מצבים בהם התקשורת הקלוקלת ביניכם יחד עם עניינים שונים הקשורים למימוש הסכם הגירושין מביא אתכם לידי "פיצוץ". זהו אתם כבר לא מוכנים לשמוע יותר מבן הזוג, וכל מה שבא לכם הוא לפנות לעו"ד כדי להגיש תביעה ולפגוש אותו בבית המשפט.
השאלה הנשאלת היא האם הגשת תביעה כזו היא הפתרון האולטימטיבי? או שאולי תנסו לפתור את המחלוקת ביניכם בדרך אלטרנטיבית של גישור אחרי גירושין? למה לכם בכל נקודת זמן לבזבז משאבים כספיים ורגשיים על מלחמות בבית המשפט, בעוד שביכולתכם לפתור אותם בדרך משותפת של גישור אחרי גירושין בה אתם קובעים את תוצאותיה. גישור אחרי גירושין הוא פתרון טוב לכל ההורים גם להורים שלא התגרשו בתהליך של גישור גירושין.
לאחר אישור הסכם הגירושין בבית משפט וקבלת הגט נזהה חוסר הסכמות בעיקר בעניינים הבאים: אי עמידה בחלק מסעיפי הסכם הגירושין, שינוי ניכר במצבו של אחד מבני הזוג, סעיפים בהסכם הגירושין הניתנים לפרשנות כפולה וסעיפים חסרים בהסכם הגירושין.
מה קורה כאשר אחד מבני לא מצליח לעמוד במה שנקבע בהסכם הגירושין?
למרות שהסכם הגירושין מנסה לצפות את פני העתיד, יש מצבים בהם בתוך זמן מה מאז אישור הסכם הגירושין, אחד או שני בני הזוג לא מצליחים לקיים חלק מסעיפיו.
תארו לכם מצב בו אב פוטר ממקום עבודתו והוא מובטל לאורך זמן ולא מצליח לשלם את מזונות ילדיו. מצב אפשרי אחר הוא כאשר אם שהתחייבה למכור את דירת המגורים עד למועד מסוים, לא מצליחה למכור אותה במחיר סביר וזקוקה לזמן נוסף. קורה כאשר אחד ההורים מקבל עבודה שמחייבת אותו לנסוע מידי פעם לחו"ל ולכן הוא מתקשה לעמוד בהסדרי השהות הקבועים לו עם הילדים.
ישנם כמה עניינים כספיים הקבועים בפסק הדין בגינם ניתן לפנות לרשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל) כגון תשלום דמי מזונות ומדור, השתתפות במחצאיות עבור הוצאות רפואיות וחינוכיות, כספים שהיו אמורים לעבור מצד לצד במסגרת איזון המשאבים ולא הועברו וכיו"ב.
ישנם נושאים נוספים כמו פינוי נכס ו/או מכירתו, מכירת מיטלטלין והעברת כספים מצד לצד בגינם אפשר לחזור בתביעות לבית המשפט.
לבית המשפט אפשר להגיע גם כאשר ההורים לא מצליחים לעמוד בסעיפים הקשורים לזמני השהות עם הילדים, לחלוקת הזמן בחופשים ובחגים, או כאשר אחד מהם מסית את הילדים נגד הצד השני וגורם לניכור הורי של אחד מהם.
מה הכוונה במושג "שינוי משמעותי" במצבו של אחד מההורים?
מי יודע מה צופן המחר? כידוע לכולנו החיים מפתיעים ובלתי צפויים ועשויים לכלול כמה סוגי "הפתעות" בהן טובות וגם פחות טובות.
בזמן אישור ההסכם או מתן פסה"ד, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בוחנים את התנהלותם של בני הזוג בתקופה שלפני הפרידה, אך אינם יכולים לנבא את העתיד.
ישנם עניינים שאין להם עלינו שליטה כגון שינויים במצבנו הרפואי,שינויים במצבנו האישי, שינויים במצבנו הכלכלי, מעברי מגורים בישראל או אף לחו"ל ושינויים במצבם של הקטינים כגון מחלה ממושכת, נכות, מעבר לפנימיה ועוד… בד"כ מדובר בשינויים צפויים העלולים להשליך על יכולתם של בני הזוג לשעבר להמשיך וקיים את פסק הדין.
בן זוג הסבור כי אין עוד ביכולתו לעמוד בכל תנאי פסה"ד כולל נושאי משמורת, זמני השהות עם הילדים, לינה, גובה דמי מזונות ומדור, מעבר דירה בארץ או הגירה לחו"ל, רשאי לפנות לערכאה שנתנה או אישרה את פסה"ד ולבקש ממנה לשנות סעיפים ספציפיים, בשל שינוי נסיבות משמעותי.
ברמת העיקרון לא נצפה שבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני יגלו מוטיבציה לשנות את פסה"ד בשל עיקרון סופיות ההליך המשפטי. רק במקרים בודדים בהם אכן הצד המבקש הוכיח שינוי נסיבות מהותי וחריג יחול השינוי. הכוונה למקרים קיצוניים בהם ההסכם הקודם כבר לא מתאים בשום אופן למציאות העכשווית וחובה להתאימו אליה.
מה קורה כאשר בהסכם או בפסק הדין קיימים סעיפים חסרים או כאלו הנתונים לפרשנות כפולה?
ניתן לבקש לבטל הסכם גירושין ככל הסכם אחר עפ"י העילות המפורטות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 והן: הטעיה, טעות, הפרה, אי חוקיות ושינוי מהותי בנסיבות.
למעט הסכמים בנושא משפחה שאר ההסכמים שנכרתים יום יום בעניינים שונים אינם דורשים את אישורם לפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני וקבלת תוקף של פס"ד. מכאן שהסכמי גירושין ו/או ממון שאושרו עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973, לפני שופט בבית משפט לענייני משפחה או לפני דיין בבית הדין הרבני, הכללים חמורים אף יותר.
נבחין בשני נושאים עיקריים אחרי הפרידה ו/או הגירושין שמגיעים לפתחם של בית המשפט או בית הדין הרבני: הכוונה לסעיפים שניתן לפרש אותם במספר אופנים בגוף ההסכם בין בני הזוג לשעבר או בפסה"ד, ולעניינים מהותיים שמשפיעים על מערכת היחסים בין שני בני הזוג לשעבר אך לא מופיעים כלל בהסכם או בפסה"ד.
סיכום
במועד אישור ההסכם בבית המשפט או במועד קבלת פסק הדין לא ניתן לצפות במדויק את עתידם של בני הזוג וילדיהם. החיים צופנים בחובן הפתעות ואכזבות העלולות להשפיע גם על קיום התחייבויות בני הזוג כפי שהופיעו בהסכם. בית המשפט ערוך לדון בשינוי סעיפים בהסכם רק כאשר מדובר בשינוי משמעותי במצב, אך מה לגבי כלל השינויים?.
פניה לתהליך של גישור אחרי גירושין עשויה לשמש בידי ההורים כלי חשוב להתאמת מערכת היחסים ההורית והתחייבויותיה כלפי ילדיהם לאורך החיים. באמצעות גישור אחרי גירושין ניתן להגיע להסכמות בדרך של תקשורת חיובית וקבלת החלטות משותפות על עתידם של כל בני המשפחה. גישור אחרי גירושין חוסך התדיינות ארוכה בבית המשפט ומאפשר להורים להחליט על חייהם וחיי ילדיהם ולא לשופטים או לפקידות סעד. גישור אחרי גירושין מאפשר להורים לנהל ביניהם דו שיח תוך כדי תקשורת בונה ולא תוך כדי זה שמישהו אחר מציג את עמדתם. הגעה להסכמות תוך כדי גישור אחר גירושין מחזקת את התקשורת בין ההורים ומשמשת מודלינג חשוב לילדיהם. הסכמות שנקבעו בהליך של גישור אחרי גירושין מופנות לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין. תמיד כדאי לנסות הליך של גישור אחרי גירושין לפני פניה לבית משפט.