אחת התכונות הידועות של גישור, ושל גישור גירושין בפרט, הוא היצירתיות שבו. במאמר זה אציג בני זוג שהיו אצלי בתהליך של גישור גירושין ואתן כמה דוגמאות ליצירתיות בו.
המתגשרים
גילה ואסף בני זוג באמצע שנות ה-30, שכירים. גילה מורה שכירה בעלת תואר שני. אסף לא למד לימודים גבוהים, כיום הוא עובד במכירות בחברה גדולה. הם הורים לשני ילדים: בת 5 ובן 12. גילה ביקשה להתגרש כיוון שהגיעה למסקנה שלא טוב לה במערכת היחסים עם אסף והיא אינה רואה את עתידה לצידו. בני הזוג היו בטיפול זוגי במהלכו נפלה ההחלטה להיפרד. הם הופנו להליך של גישור גירושין ע"י המטפלת הזוגית.
לגילה ואסף דירה הרשומה בטאבו על שני שניהם, רכב אחד משותף וחסכונות משותפים.
במהלך הגישור הוחלט כי האחריות ההורית על הילדים תהיה משותפת ונסגרו בקלות זמני השהות. כן הוחלט כי גילה תקנה את חלקו של אסף בדירה ותעביר את המשכנתה המשותפת על שמה. היתה תמימות דעים בין בני הזוג כי הכספים שהצטברו בקרנות השונות ובחשבון הבנק המשותף יתחלקו ביניהם שווה בשווה, וכספים המגיעים לגילה מאיזון המשאבים יתקזזו ממחצית שווי הדירה שעליה להעביר לאסף. אסף גם הסכים להוון את דמי המדור ולקזז סכום זה, גם כן ממחצית שווי הדירה המגיע לו. גילה ואסף הסכימו להמשיך להתגורר בסמיכות באותה עיר.
אולם, אסף לא הסכים להתפנות מהדירה עד לקבלת מלוא הכסף עבור חלקו. היות והבנק למשכנתאות לא מאשר העברת משכנתה לפני שינוי המצב המשפחתי בתעודת הזהות ל"גרוש", דובר על תקופת ביניים ארוכה באופן יחסי, היות ובני הזוג היו צריכים לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה להסכם, לעבור את אישור פרק סידור הגירושין בבית הדין הרבני וגם את סידור הגט. לאחר מכן היה עליהם לשנות את הגדרת מצבם המשפחתי במשרד הפנים, לקבל ספח חדש לתעודת הזהות ורק אז לחכות לאישור הסופי של הבנק למשכנתאות ולהעברת הכסף.
מה עושים עם הדירה בתקופת הביניים?
מצב ביניים שכזה, בו בני זוג שהחלו בתהליכי פרידה וגירושין מתגוררים באותו בית, יוצר מספר בעיות. ראשית, "סיר לחץ רגשי" עבור שני בני הזוג שכבר לא מרגישים ומתנהגים כבני זוג, וגם עבור בית הדין הרבני שלא יאפשר גט לשני בני זוג שממשיכים להתגורר ביחד. לכן החלטנו במהלך מפגשי גישור גירושין על הפרדה בשיטת "המיטה החמה" המכונה גם "נסטינג", לפיה בבית מתגוררים הילדים, בעוד שני בני הזוג מתחלפים ביניהם בזמני השהות עם הילדים בבית, כך שאין מצב שבו שניהם נמצאים יחד בבית, למעט החלפת משמרות קצרה. למען הסר ספק, בכל לילה ישן בחברת הילדים רק הורה אחד. פתרון כזה הוא פתרון טוב לתקופה קצובה היות והוא מחייב שיתוף פעולה מלא בין ההורים הן ברמת הגמישות במשמרות, והן לגבי תחזוקת הבית במשותף, וגם מאלץ כל הורה לחפש פיתרון מגורים זמני לימים בהם הוא אינו לן בבית.
מה עושים עם הכלב?
לבני הזוג כלב שנמצא איתם מזה מספר שנים והוא אהוב מאוד על הילדים ועל ההורים. הוחלט כי הכלב ילך עם הילדים, ובימים בהם הילדים שוהים אצל האב הכלב יבוא עימם לביתו, ובימים בהם הילדים שוהים אצל האם הכלב יבוא עימם לשם.
מה עושים עם החנוכיה?
לחתונתם קיבלו גילה ואסף חנוכית כסף יקרה. בשאר המיטלטלין לא היתה להם בעיה להתחלק, אולם החנוכיה היתה יקרה לכיסם וכנראה גם ללבם. החלטנו שכמו במקרה הכלב, החנוכיה תלך עם הילדים: בחנוכה בו יבלו הילדים עם האב תעבור החנוכיה לבית האב למשך שנה, ובחנוכה בשנה הבאה תעבור עם הילדים לבית האם, וחוזר חלילה.
סיכום
גם בהליך של גישור גירושין נגלה כי ישנם עניינים אשר חשובים מאוד לאחד מבני הזוג ומבחינתו הם מבחינת "יהרג ובל יעבור". למרות שהצופה מן הצד יכול לראות בהם עניינים של מה בכך, לא ניתן לפטור אותם בלא התייחסות מתאימה ויש לתת להם פתרון יצירתי. בדיוק בעניינים אלו נכנס גישור גירושין יצירתי ונותן להם מענה, שבחלק מן המקרים הוא מענה שנותן אחד הצדדים ולאו דווקא המגשר, וגם נושאים אלו מוסכמים לבסוף. מה שחשוב בסופו של דבר הוא שבתהליך של גישור גירושין ניתן לדון בכל עניין ולהגיע להסכמות.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il