גישור גירושין- כמה מפגשים צריך?

כאשר זוג, או יותר נכון אחד מבני הזוג, פונה אלי בפעם הראשונה, אין שיחת טלפון בה לא עולה השאלה "כמה מפגשים יקח גישור גירושין?". בד"כ אני אומרת כי מינימום המפגשים הוא ארבעה, אולם חשוב להבהיר כי מספר המפגשים הסופי נקבע ע"פ הקצב של המגושרים וביכולתם הרגשית המותאמת לשלב בו הם נמצאים בתהליך הגירושין, להגיע להסכמות דרך וויתורים הדדיים.

ארבעת המפגשים הראשונים בהליך גישור גירושין הם:

• המפגש הראשון מוקדש להיכרות מורחבת עם בני הזוג, עיסוקם, ילדיהם, ההתנהלות המשפחתית טרם המשבר, הסיבות לפרידה וציפיות כלליות לעתיד.
• המפגש השני הוא מפגש אישי עם אחד מבני הזוג. מטרתו לבדוק את הציפיות הספציפיות שלו לגבי משמורת, מזונות ומדור, זמני השהות עם הילדים ואיזון המשאבים. מטרה נוספת היא לבדוק מה מידת גמישותו לגבי ציפיות אלו, מה האינטרסים היותר חשובים לו לסייע לו בפרישת האופציות השונות.
• המפגש השלישי הוא כמו המפגש השני רק עם בן הזוג האחר.
• המפגש הרביעי ואילך- בשלב זה ההסכמות בין בני הזוג ידועות ומעכשיו מתחילים לגשר על חוסר ההסכמות ומתמקדים רק בנושאים השנויים במחלוקת. מפגשים אלו הם ליבו של הגישור, והתשובה לשאלה כמה מפגשים נותרו, תלויה ביכולתם של בני הזוג לעשות וויתורים הדדיים תוך כדי הבנה ומודעות לרווחים שמתקבלים כתוצאה מוויתורים אלו.

שלבים נוספים בהליך גישור גירושין:

• השלב הבא הוא כתיבת ההסכם, הקראתו בפני בני הזוג ועריכת תיקונים תוך כדי.
• כאשר ההסכם מוכן, בני הזוג נשלחים לייעוץ משפטי חד פעמי אצל עורכי דין מתחום המשפחה שהם מגשרים בעצמם.
• מפגש אחרון של של "שיפור מיקצים"- בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבלו מעלים בני הזוג סוגיות אחרונות שברצונם לשאת ולתת עליהן. לא כל ההסכם נפתח מחדש אלא מתמקדים בהערות משמעותיות בנוגע לנושאים מהותיים או נושאים שלא הועלו קודם לכן.
• חתימת ההסכם, נספחים ויפויי כח.
• העברת ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת מועד לדיון עבור אישור ההסכם ומתן תוקף של פס"ד.
• דיון בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן פונים בני הזוג בכוחות עצמם עם ההסכם המאושר לבית הדין הרבני.

קרה שנשאלתי אם אני בעד תהליך גישור קצר מועד. במרבית המקרים דובר בזוגות שאמרו לי שכבר הסכימו ביניהם על מרבית הפרטים והם רק מחפשים מגשר שיעלה אותם על הכתב בצורה משפטית כך שאם היו דברים ששכחו או לא ידעו המגשר ידאג לכלול אותם בהסכם.

אני רוצה לשתף אתכם בשני מקרים כאלו של גישור מהיר על יתרונותיהם וחסרונותיהם:

מקרה ראשון:

בני זוג בשנות ה-40 לחייהם, הורים ל-3 קטינים, פנו לגישור. בעברם משבר לאחר שלבעל נודע על מערכת יחסים ידידותית שהאישה ניהלה עם גבר אחר. הם התחילו טיפול שלא צלח וחלה הרעה ביחסיהם הזוגיים, עד שהבעל החליט שהוא רוצה להתגרש. מהלך הגישור התנהל בלחץ, הבעל דחק כל הזמן למהר ולסיים את התהליך בטוענה שהוא יקר ואין להם כסף מיותר. הוסכם על משמורת, זמני שהות גמישים של האב עם הילדים, גובה מזונות, מכירת הדירה וחלוקתה בין שני בני הזוג. לאחר כתיבת ההסכם סרבו בני הזוג ללכת לייעוץ משפטי ורק רצו לעבור לשלב החתימה על ההסכם. במפגש השישי לפני החתימה על ההסכם ביקש הבעל להוריד את גובה המזונות והאישה הסכימה. כיוון שהבעל סירב לשלם מדור, ביקשה האישה שיבטיח לה שאם תרכוש דירה הוא יעזור לה. הבעל הסכים בתנאי שתהיה לו האפשרות הכספית לכך.

משנשאלו בני הזוג על מהות הלחץ שאפיין את התהליך, האב אמר כי אלמלא התהליך היה קצר, הוא היה פונה לבית הדין הרבני בבקשת גט ומלכלך על האישה ועל הידיד. האישה אמרה שברגע שהבינה שהמצב סופי והבעל על סף פיצוץ, העדיפה לסיים מהר תוך כדי התפשרות בנושאים הכספיים השונים.
לאחר שנה רכשה האם דירה ופנתה אל האב בבקשה שיעזור לה כפי שהבטיח, האב סירב באומרו שאין לו כסף.

מקרה שני:

בני זוג באמצע שנות ה-20 לחייהם, הורים לקטינה אחת. עקב מצב כלכלי נאלצו לעזוב את דירתם אותה רכשו ע"י מימון של משכנתה בהחזר גבוה, אחסנו את הרהיטים ועברו לגור בבית הסב. חודש לאחר המעבר הודיע האב לאם שהוא רוצה להתגרש. האם חזרה לבית הוריה והאב לבית הוריו. לאורך כל הגישור הורגש לחץ מצד האב לא לבזבז זמן. למרות שאני מבקשת לא לדון בנושאי הגישור שלא בחדר הגישור, כדי לא להביא לריבים מיותרים, נהגו בני הזוג לדון בעניינים אלו טלפונית או באמצעות דואר אלקטרוני על סוגיו. בראשית כל מפגש הודיעו לי על מה הסכימו ולכן גם לא ראו צורך בשיחות אישיות. כעבור שלושה מפגשים משותפים נכתב הסכם והם פנו לייעוץ משפטי אצל עו"ד שאינני מכירה. האישה חזרה עם כמה הערות לדיון נוסף בחדר הגישור והבעל חזר עם הסכם חדש שאין דבר בינו לבין ההסכם שנכתב והתעקש שהוא ישמש בסיס למו"מ שייערך בין שני עוה"ד. הגישור הופסק. בסופו של דבר נחתם ההסכם שאני כתבתי עם תיקונים של שני עוה"ד של בני הזוג.

אז כמה מפגשים לוקח גישור גירושין?

בגישור גירושין אין "תעודת ביטוח" לזמן שהתהליך הגישורי יקח, זה תלוי בעיקר בבני הזוג. היות ונוסף על מה שכל בן זוג רוצה לפתוח במהלך הגישור, ישנן רשימת סוגיות שצריך לדבר עליהן ולהגיע להסכמות שיכללו בסופו של דבר בהסכם. לכן אין ביכולתי לצפות ולהתחייב מראש על מספר מפגשים. מקובל לומר שממוצע שעות גישור גירושין הוא בין 5-15.

אני באופן אישי מאמינה כי גישור גירושין הוא תהליך שלזמן יש בו משמעות. מניסיוני הרבה מגושרים מגיעים לגישור גירושין עם ציפיות בנוגע לשלל עניינים, ובמהלך התהליך של גישור גירושין משנים את עמדותיהם באופן גורף. זה עשוי לקרות בגלל שתוך כדי הגישור קורים להם דברים שהם לא צפו מראש, ואף לא היו מסוגלים לצפות אותם מראש בשלב בו הם היו בחייהם כשהתחילו את התהליך הגישורי. בגישור קצר, הזמן מגביל גם את היכולת שלנו לראות קדימה, ומתמקד יותר במה שקורה "כאן ועכשיו" או בזמן האחרון, ופחות צופה פני עתיד.

אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) גישור גירושין, זוגי ומשפחתי. רחוב היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג
03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il